חולם על סוכר לבן

…ונאמר מי שראה שהוא אוכל סוכר, כי הוא תהילה וחסד, כי זה ממאכלם של אנשי החסד והסוכר שהוא טוב בכל מקרה, בין שהוא ראה את זה או שאכל אותו והצמח יותר רהוט ויש לו תוספת לגזירת שמו, וחזונו של הילד הוא מקורו, ולבתי המשפט יש את היציבות שלו וזה טוב מאוד, ונאמר שחזון הסוכר הוא אוסף הזהב וה לבן הוא אוסף הדירהם והסוכר בלי בלעדיו, ככל שהוא היה תכוף יותר, כך האיכות טובה יותר ….

…נדיבות וענבים : נדיבות מעידה על נשים משום שהיא כמו הגן על שתייתו ונשיאתו והנאת טעמו, במיוחד מכיוון שהסוכר הנרקוטי של הגוף מגיע ממנו, וזה כמו קהות יחסי מין עם המיץ. בו, וזה מעיד על נישואים כי זה כמו הזרע . ואולי האיש הנדיב ציין את הסוס המועיל בגלל שפע היתרונות של ענבים, שכן הוא כמו השליט, העולם והסוס בכסף, אז מי שיש לו כרם כפי שאנחנו מתארים אותו, יתחתן עם אישה אם הוא פרישות, או שהוא מסוגל לאדם נדיב, ואז הוא מסתכל על ההשלכות שלו ומה יקרה לו בזמן הנדיבות בהשתתפות ובניהול. זה היה בפרק הזמן והאישה הייתה חולה ונספתה ממחלתה, ואם היא בהריון היא הגיעה אל שפחה, ואם קיווה לשחרור, קשר או כסף משליט או לידיים. של שליט או שליט או אישה כמו אם, אחות ואישה, זה אסור והוא לא מסוגל, גם אם חוזה הנישואין שלה לא היה עליו להגיע לאשתו אליו, ואם הוא אמיד, אז הוא עני, ואם הוא מבוקש וצביעות בשוקו ובתעשייה שלו, הוא מתורץ ועומד, ואם זה בא בזמן ובקיץ, העניין נגדו וכל זה תקף . ענבים שחורים בזמנם הם מחלה ופחד, והם עשויים להיות שוטים לאלו המחזיקים בהם על פי מספר האהבה, והוא אינו מרוויח משחור צבעו עם פגיעה בחומרו . ענבים לבנים בזמנו הם המיץ והטוב של העולם, ולעיתים הוא יקבל כסף לפני הזמן לו קיווה . ומי שרואה שהוא סוחט כרם, קח את המיץ והשאיר את מה שנשאר, שזה שהמלך צריך להשתלט על מלך המיץ בכוח . כמו כן, מיץ קנים ודברים אחרים, מכיוון שמיץ ויתרונותיו גוברים על מה שאינו מה שיש בו ממה שאינו נוגע באש, למעט מה שנבדל במהותו . נאמר שמי שהרים צרור ענבים קיבל מאשתו סכום כסף, ונאמר שהכסף הוא 1,000 דראם . ונאמר שענבים שחורים הם כסף שלא נשאר, ואם הם רואים אותם נושרים מגפנם, קר מאוד ופחד . כמה מהפרשנים אמרו : ענבים שחורים אינם אוהבים, כי אלוהים אדירים אומר : ~ סוכר ואוכל טוב .~ זכריה, עליו השלום, נהג למצוא אותו עם מרי, מכיוון שהוא לא שנא ורוב המביעים שנאו אותו . נאמר שהוא היה ליד בנו של אבי כשאביו קרא לו, והוא היה בצבע לבן, אז כשהצבע התחלף, הענבים סביבו התחלפו, ומקור השחור הוא זה . ומה שהיה פרי לא נחתך בכל החלקים, ואין לו זמן ואין חומר שמקלקל אותו, זה טוב כמו תמרים וצימוקים, וכל מה שנמצא בזמנו והוצא להורג בזמן אחרים, זה טוב בתקופתו למעט מה שיש לו שם שנוא או חדשות מכוערות, ובפרט לזמנו הוא בסופו של דבר שנוא . כל מה שמקורו מעיד על התועבה הוא ברצונו ובמצוקתו, ולעיתים הוא הוכה או חולה, כמו השניים . מכיוון שאדם, עליו השלום, פחד מעלים שלו והאשים אותו בעץ שלו, והוא היה מודאג והתחרט, אז זה היה הכרחי בכל עת, וגם העץ והנייר שלו נדרשו . כל מה שצבעו היה צהוב היה מחלה, כמו חבוש, עוזרד ואבטיח, שנזקיו מחוץ לחייו, ומלבד דאגות וצער מצהיבים . אם היה חמוץ, הוכה עם השוטים כדי לאכול אותו, במיוחד אם זה היה מספר, כי פרי השוט בסוף . והעצים שהם שורש הפרי הם מקל יבש . ומה היה שם בגזירת התועלת שלו, נשא את פרשנותו לניסוחו אם זה היה חזק יותר ממשמעויותיו, כגון חבוש ירוק בזמנים אחרים עייף, וצהוב הוא מחלה . ואפרסקים ירוקים : הכאב שלהם או של אח, ומחלה צהובה . ושיזף השיניים : בזמנו הוא מונה על ידי החברה או האגף, והירוק בשונה מזמנו הוא חוסר מזל ותאונות שפוקדות אותו, וליובש שלו בכל עת יש פרח כחול, והעץ שלו הוא איש בעל מוח שלם ופנים טובים, ונאמר אדם מכובד שהוא איש של הנאה, גאווה וסולטנות ….

…ג'עפר אל-סאדיק אל-חילווה אמר: יש הרבה כסף וחוב כנה, וחתיכה ממנו מעידה על הצ'יבלה שבנו וחברו או בן לוויה, וחתיכת שכר היא מילה נחמדה והמתוק הטוב ביותר הוא שצבעו לבן, ונאמר כי חזון המתיקות היבשה מבחינת המשפט הוא מה שרכש מהתנהגות המלך לאחרים, ואם הוא צהוב זה יש בו עצב כלשהו, ​​ולגבי הבלגן וכדומה, פרנסה מותרת, ואולי לנשק אישה ומישהי יבשה זה כסף שקשה ולח ממנו שונה בו ויש שיש שנאו אותו מכיוון שהוא מכיל צהבהבות, ונאמר שזה מעיד מחלה, ונאמר שמדובר בכסף רב ובחוב טהור, והחתיכה ממנו היא נשיקה מילד או מאוהב, ונאמר שאלח'ביאה היה שיחה נחמדה וטובה בעניין של הפנסיה, כמו גם המודל וחלק גדול ממנו מעידים על פרנסה רבה בכוח ובסמכות אלא אם כן נוגעים בו באש, ולכן נגיעה בו מעידה על איסור, דיבור או סולטנות. באשר למה שמונח במתיקות מעיד על מותרו של חסן מלהט, ונאמר כי כל מה שעשוי מתוק, בכל דרך שהיא, מכל סוג שהוא, בין אם זה סוכר, דבש, מולסה או סירופ חרובים, ראוי להערכה , מזונות, טובות ותועלת, במיוחד לאלו שאוכלים אותה, כמו למולסה, זה כסף ותועלת ….

…זה נמצא בחלום על פנים שונות, שכן לחם לבן מעיד על פרנסה טובה ורווחה . ולחם שחור מעיד על מצוקה בחיים, ונאמר : כל כיכר מציינת חוזה כסף, שהוא אלף, מאה או עשרה בהתאם למעמד הרואה ומה מתאים לו . ולחם מר הוא לחם מר . לחם מתוק יקר יותר אם הוא כמו דבש או סוכר . וכל מי שאוכל לחם בצואה, הוא אוכל דבש בשעווה שלו . הלחם המשובח ביותר הוא התנור הבוגר . זה מעיד על האיסלאם מכיוון שהוא עמוד התווך של הדת, עוצמת הנפש וחיי הנפש, והוא עשוי להתייחס לחיים ולכסף שהם עוצמת הנפש . הכיכר עשויה להצביע על תוכחה ועל הנושא, ואולי האם המטפלת שאיתה צלאח א-דין ושמירת האישה, והלחם המטוהר ממנו מעיד על חיים טהורים, ידע טהור ועל האישה הלבנה והיפה . מי שרואה שהוא מפריד לחם בין אנשים לחלשים והוא תלמיד ידע, אז הוא ישיג מהידע את מה שהוא צריך, ואם הוא מטיף, אלה הטפותיו ומצוותיו, אלא אם כן האנשים שלקחו את צדקתו ממנו מעליו, וצדקה היא עפר העם . ומי שרואה אדם מת נותן לו לחם, כי זה כסף או פרנסה שבאים אליו מיד של מישהו אחר . ומי שרואה לחם על העננים, על הגגות או על צמרות הדקלים, אז הוא רותח, וכך גם כל המכירות והאוכל . אם רואים אותו כאילו הוא נרמס על הקרקע, אז זה שגשוג גדול שמוביל לאומללות . מי שרואה אדם מת לוקח לו כיכר לחם, או שהוא רואה אותו נופל ממנו באש, או בשטח פתוח, או בזפת, והוא בטל, אז הוא כפירה אליה הוא נקרא, ו פיתוי שאנשים נופלים אליו, ולכן הכיכר היא חובו, ואם הייתה לו אישה חולה, היא נספתה, ואם היא הייתה חלשה בחובות, היא מושחתת . ומי שרואה שהוא אופה לחם אז הוא מבקש לבקש קצבה לבקש גמלה קבועה. אם לחם מגיע במהירות למדינה ומקבל כסף בידו . ואמירתך היא כיכר אחת של פוריות, ברכה ופרנסה, ואחרים ביקשו זאת . ואם היה רואה כיכרות רבות מבלי לאכול אותן, היה מוצא את אחינו . אם יש לו כיכר שעורה, זו פרנסה מטרידה, ואם הוא רואה כיכר קרום, הוא מדלל את פרנסתו, ואם נותנים לו חתיכת לחם והוא אוכל אותה, זה מעיד על כך שחייו בחוץ חייו פג. אם הוא לוקח חתיכה, אז גבר הוא חמדן . ולארג'ף לאישה רווקה . לחם נקי ובשל של הסולטאן הוא הצדק וההגינות שלו, והיצרן יש עצות להכנתו . לחם תירס וחומוס הם צמודים ויקרים . ואם הוא ראה לחם על הזבל, זה זול . ולחם רחב הוא לחם רחב וחיים ארוכים . ולחם מעיד על דאגות חסרת דאגה . ולחם שעורה למי שלא נוהג לאכול אותו הוא צר ויקר, כי אוכלים אותו במחירים גבוהים . ולחם חם הוא צביעות ופרנסה בזה החשד, כי האש נשארת בו . ומי שרואה כיכר תלויה במצחו, זה העוני והצורך שלו . והלחם המכוסה בבגדים הוא כסף רב, שאינו מיטיב עם הבעלים ואינו משלם עליו זקאת . לחם בייגל צר בפנסיון לאכילה מכיוון שהוא נאפה רק על ידי נזקקים . ומי שרואה כאילו הוא אוכל לחם בלי לאכול, הוא יחלה לבד וימות לבד . ולחם שאינו מבושל מעיד על חום גבוה . והלחם המדבר לעניים הוא חולה והחמיץ את מה שהם קיוו לו : נאמר : זה מעיד על הילד . אכילת לחם פלאפי היא פרנסה, ונאמר : מעדן הלחם הוא קצר מועד או מעט רווח . ומי שרואה שיש לו שני שבבים ביד, הוא אוכל מזה ומכאן, ואז הוא מצטרף לשתי האחיות . והכיכר זכתה הרבה . עוגות וחרקים בריאים לגוף . לחם רקוב זול יותר, ואם יש לו כנפיים, הוא רותח . ולחם שבור, פוריות, רוחב ורווח נעים . וכיכר אשתו או בנו או בערך שלם או דרהם . והחלק היבש של הלחם מעיד על הצורך כעובר . עוגה היא מסע, וכניסתה למי שאינו מסוגל לאכול אותה היא עדות לדאגה, מר ומצוקה . והרוך הוא מסע, והוא עשוי להצביע על קלות הקשה, ורכותו היא תהילה, והכל רע . ולחם רקוב הוא שחיתות בדת, כפירה מהאיסלאם ושחיתות במצבה של האישה . השברים השונים מעידים על רווחים מצדקה או צביעות . ועיסת הלחם היא ידע שימושי וכנות בדיבור ובמעשה . הקליפות הן צביעות, חנופה וצביעות ….