חולם על לראות שני ירח בסביבתו

…אם המלחמה הייתה בין שני הסולטן והקהילה, הרי שהחזון הצביע על זול המזון ….

…ומי שרואה ששני אילים נלחמים, אז אחד מהם נלחם כי הם סוג אחד, ואם הוא יקדים עדיפות על אחרים ולא מכיר אותם, אז יתפרש על ידי שני אנשי ענק, כאמור לעיל ….

…ומי שרואה שהוא צולל לים כדי לראות ממנו משהו, אז הוא ישאף למשהו והכמות שלו תהיה פרופורציונאלית למה שהוא העלה ….

…אלסלמי אמר : לראות את הכיסא זה טוב בכל מקרה, אלא אם כן יש משהו שמכחיש בשריעה, ואם יש משהו שמכחישים, זה לא טוב בזכותו של המחפש לא בדת ולא במשהו שהוא מבקש בעניינים עולמיים ….

…כמה ביטויים אמרו כי לראות את הציפורן מתפשטת מארבעה צדדים של מסמר על אויבים זה קישוט, יופי, כסף ומשהו שנכנס ליד ….

…ומי שרואה שהוא מצורע ומצורע, אז הוא יקבל כסף, חסד וכבוד, וצרעת אם דם או מכוער יזרום ממנו, אזי השגת כסף אסורה ואפשר לייחס אותו לבעל הצרעת הוא דבר מכוער והוא חף מזה, וזה עלול לגרום לפורענות לעצמו או לכספו או לאחד מילדיו ונאמר לראות את המצורע והמצורע ואוכל איתם מלווה את השונאים אותו…

…לראות את הקוראן . באשר לראיית הקוראן, הוא מתפרש על ידי המלך והשופט, ומי שסומך עליו בידע ובחוכמה. מי שרואה שהקוראן איננו, נשרף או נשטף, ואז מת, מלך, שופט או מלומד. ואם הסולטאן רואה שהוא כותב אותו, אז הוא נראה ידע וצדק, ואם סוחר רואה שהוא כותב את זה, הוא מרוויח כסף ומי שרואה שהוא קורא את הקוראן בקוראן או מסתכל בזה הוא מעיד על התפשטות הידע, החוכמה וההגינות שלו בבריאה, והוא עשוי לקבל ירושה ומי שרואה שהוא קנה קוראן הוא יסכים עם זה בדת ומי שראה אותו שהוא שרף עותק של קוראן, זה מעיד על שחיתות דתו וחוסר הדעת שלו. ומי שראה שהוא מכר עותק, נשלל ממנו השגת ידע והיה נתעב ומושפל. ומי שראה שהוא אכל את עיתוני הקוראן אז יקראו לו הרבה. הוא חי רק מעט, או ששופט רואה את זה, ואז הוא משוחד בשיקול דעתו, ומי שרואה שהוא קורע את ניירותיו, הוא יתעצל בתפילתו. מקורב ומי שראה שהוא פתח את הקוראן הוא לא מוצא בו כתיבה, כי אין בזה טוב והוא אולי רוצה שמישהו אחר יעתיק לו עותק ואולי מישהו אחר יודע אם הוא ממשפחתו ו שרואה שהוא קיבל עותק של הקוראן אז הוא עושה טוב. ואם הוא רואה שהוא נשען עליו או שם אותו מתחת לראשו, אם הוא אחד האנשים הטובים הוא מתנגד לכך ואם לא אז הוא מתחייב את מה שאסור לו ומי שרואה שיש לקוראן שלו אבד, ואז הוא שוכח את הידע ואת הקוראן, ומי שרואה שהוא הגה קוראן, אז הוא עוקב אחר מנדט או לוקח על עצמו אמון והוא נושא הקוראן. הקוראן נשמר, אבטחה ותחזוקה. רוע ורע, ומי שרואה שהמושף נופל מידו או נלקח ממנו, ואם יש לו עבודה, אז הוא מבודד ממנו, ואם זה לא, אז אין בזה טוב, ומי רואה שהוא שם את הקוראן מאחורי גבו ואז הוא הופך לחדשן…

…באשר לחיבוק, מי שרואה שהוא חיבק מישהו, בין שהוא חי או מת, זה מעיד על אורך חייו, וחלקם אמרו שחיבוק הוא ערבוב ואהבה. באשר לפרידה, מי שרואה שהוא נפרד ממישהו, הוא עוזב אותו במוות או בחיים, ואולי המוות מיועד למי שנשלח אליו. הוא ראה שהוא גורף את מקומו והיה לו אדם חולה, כי זה מעיד על מותו, ומי שחושב שהוא גורף מקום למען הפולחן הוא טוב, ואולי לראות את המסגד גורף מעיד על אהבת האל הכל יכול…

…לראות את אלוהים אדירים דע כי חזונו של אלוהים אדירים הוא בדרך כלל לא רק עבור הטהרנים והקדושים בגלל כבודם עליו, והוא עלול ליפול לאחרים, אך לעיתים רחוקות, אך הוא עלול ליפול לכופרים, וזה מעיד על כך שהוא יתברך, וכל מי שרואה את אלוהים אדיר כבוד מלכותו צריך להיות בלי לדמות זאת או איך שהוא מסתכל עליו בהמשך. הקב~ה דיבר אליו והבטיח לו טוב, כי הוא סולח לו ומקרב אותו לרחמיו ומספק לו מותר ומי שרואה שהקב~ה דיבר אליו מאחורי צעיף, זה מעיד על הגדלת עושרו, חסדו, עוצמת דתו ונאמנותו. בארץ או במדינה, הצדק כולל את המקום הזה ומעיד על פוריות אנשיה. אם הם טועים, מתרעם עליהם טינה, ומי שרואה שהקב~ה נותן לו משהו מסחורות העולם הזה, אז הוא לא יאכזב אותו, אבל מי שרואה שהקב~ה ממורמר איתו מעיד על חוסר ציות להוריו או אחד מהם. הוא קנה את זה מעצמו, ואז הוא הורג קדוש מעונה, ומי שרואה שהקב~ה הוא בדרך אחרת מלבד תכונות השלמות שתיאר, ואז הוא מבצע סדר פסול של כפירה או כל דבר אחר, ומי שרואה את זה שם הוא צעיף בינו לבין הקב~ה, הוא חושש מעשיית חטאים גדולים…

…באשר לראות נחשים ועקרבים, מי שרואה שהוא נלחם בנחש, אז הוא מתייחס לאויב, והמנצח עליהם הוא המנצח על בעליו, וחיי הצדק חזקים יותר מחיי המים, ושחורם. חזק מביציותיו. ומי שרואה שנחש נושך אותו, אויבו מקבל אותו בשנאה כמו בעוקץ, ומי שרואה שהוא הרג נחש, הוא יזכה לאויב. הוא מת, כי אלוהים מספיק את פקודתו, ומי שרואה שהוא מלך הנחש הוא לא חושש, אז הוא מכה בכוח כמו אותו נחש בנחש, ואם הנחש הוא מזהב או שיש עליו תמונות. , אז יש לו סמכות רבה, ואם הוא לבן קטן והוא הבעלים שלו, אז הוא סבו שמחפש אותו, ואם הוא לא הבעלים שלו אז הוא אויב חלש והנחש הקטן הוא אויב של המשפחה ואחרים, ומי שרואה בידיו נחש המבקש ותופס אותו בידו, הוא בטוח ממה שהוא חושש ומי שרואה שהוא חושש מנחש ואינו רואה אותו, אז זה בטוח לו מאויבו. אם הוא יבדוק את זה, אז הוא יושפע מפחד מאויבו וללא נזק ממנו. הוא רואה משהו שתוהה עליו ומקבל המון טוב, ומי שרואה את החיים בשקעי הבתים, הם אויבים של נשים וקרובי משפחה, ואם הוא רואה נחשים מחוץ לבתים, הם אויבים מן הרחוק, ומי שרואה נחש בביתו או במיטתו, אז אשתו היא אויב עבורו, ומי שרואה שנחש יוצא מהאף שלו או מגבו או מהשופכה שלו, זה יוליד ילד ואני אם זה יוצא מהאוזן, מהבטן או מהפי הטבעת שלו, ואז יש אויב במשפחה שלו שיוצא ממנו….

…באשר לחתונה, מי שרואה חתונה שאין בה שעשועים, זה מעיד על טוב, ברכה והנאה, במיוחד אם יש בה עדויות שמעידות על טוב, ואם הוא רואה כנגד זה, אז זה לא מחמוד. ומי שרואה שהחתונה בבית שיש בו חולה מעיד על מותו ואמר שחלקם שונאים לראות את החתונה בחלום, במיוחד אם היה בה משהו משעשוע וכל השמחות שיש בה אסונות וצער….

ומי שרואה שהוא נותן צדקה, אם הוא מלומד שרוכש את הידע שלו, או מלך שהמנדט שלו גדל, או סוחר שהכנסותיו גדלות, או חולה, לא נורא או המום, שמגלה את צערו או כלוא, הוא גרוש או לא צייתני, או פוליתאיסט שהופך למוסלמי או אומן שלומד מעבודתו, וחלקם אמרו כי נדבות לראות מעיד על ביטחון מפני אימה והצלה ממזיקים, ומי שחושב שהוא לוקח זאקאט הוא תועלת, ונאמר כי זה חוסר

…לראות את הקריאה לתפילה מי שרואה שהוא קורא את הקריאה לתפילה במקום ידוע אז מספק עלייה לרגל. אם הוא אחד הצדיקים, ואם הוא רואה שהוא מתקשר למקום לא ידוע בו אין צורך בקריאה לתפילה, אז זה מקרו ולא ראוי לשבח. ציות לאלוהים הכל יכול ומי שרואה שהוא קורא לקריאה לתפילה בזמן שהוא ישן ממעיט בערכת אשתו ותלוייו, ומי שרואה שהוא נותן את הקריאה לתפילה בפתח ביתו או במדבר בלבד, או הוא קורא לקריאה לתפילה, או באמצע ביתו, ואז הוא מת את בנו או אחותו או על גג שכניו, הוא חושב שהוא חושב רע על אחד מאנשי שכניו או על השוק, כפי שזה מצביע עוני ופשיטת רגל, ומי שרואה שהוא קורא את השיחה לאנשי ביתו, אז זה מעיד על התרחשות של אסון, וכמו כן אם האישה רואה שהיא נותנת את הקריאה לתפילה ומי שרואה שזה מגביר או פוחת בקריאה לתפילה, אז זו התנהגות שאינה נכונה ומי שרואה שהוא מכנה את הקריאה לתפילה בשירותים הוא חסר דתו ובחיי העולם שלו, ומי שרואה שהוא קורא לקריאה לתפילה בחברה או בקרון הם w מבקש, ואז הוא מאשים את העם בגניבה ממנו והם חפים מפשע, ומי שרואה שהוא קורא לקריאה למינרט, זה גובהו של מקום או על ראש הר, ואז הוא מדבר בכנות על הימין של הגורל המלכותי או בתוך המיהראב, המציין את הנסיעה והחזרת הבטיחות והגעת המבוקשים על הגג, הוא תאווה בגלל אשתו, ועונשו על כך היה לחי אז מי שרואה שהוא קורא לשיחה לעם ביחד, ואז הוא קורא אנשים לאמת והם לא צודקים, ומי שרואה שהוא שומע את הקריאה לתפילה, אז הוא עצלן בתפילה, ומי שרואה שהוא שומע את צליל האיקמה, הוא מציין הצלחה לעשות טוב, וכל מי שרואה שהוא קורא לקריאה לתפילה ולא שומר על הטקביר ולעודד, אז הוא ייקלל על ידי האויב שלו ומי שהוא ראה מוזיאון בשמיים והעם ענה לו, אז הוא קורא לאנשים לטובה, אז הם עונים לו, ואולי כל מי שעונה בעיניו עשוי לבצע חג'ג '…

…לראות את אלמדאין את מי שרואה שהוא בעיר לא ידועה ולא יודע זאת, אז זה סימן של צדיקים, ואולי הוא קיבל את מה שביקש. אם זה ידוע והערות שלו נכנסה אליו, יש להחזיר אותו אליו. אולי זה היה בטוח מפחד. זה טוב יותר מזה שאין לו גדר, וחלקם אמרו שאני אוהב להיכנס לערים ושונא לעזוב אותם, ומי שרואה שהוא עוזב עיר, הוא מפחד…

…האם זה נכון לראות את הילד ואת הגידול, הכופר והאישה המחזור? באשר לחזון הילד, אם ילד זה הוא מי שמספר את חזונו וזוכר אותו, הרי שהחזון שלו תקף ובא לידי ביטוי, ואם הוא לא מבהיר ולא יודע להגיד את החזון שלו, אז זה לא נחשב ולכן ההתייחסות לכך היא למיומנותו של ילד זה לנסח את חזונו, ויוסף עליו השלום היה בן שבע כשראה את חזונו. נכון, והנה דבר חשוב שהוא שלעתים קרובות הילד לא יודע לשקר, וזה מחזק את מידת הראייה שלו, ושמיעה מהילד מותרת . אל-בוכארי התייחס בסהיח שלו לפרק מתי נכון לשמוע את הצעירים . אבן חג'אר הזכיר בו כי הוא אמר : מטרת פרק זה היא להסיק כי גיל ההתבגרות אינו תנאי לראיה כי מחמוד בן אלרבי, אחד המלווים הצעירים ביותר, אמר : ( חשבתי מהנביא, רשאי תפילת אלוהים ושלום עליו שיהיה לי ספל בפנים כשהייתי בן חמש מדלי ) נאמר על ידי האימאם אל-בוכארי בפרק ספר הידע: מתי נכון לשמוע ילד צעיר כמו באל -פטה (1/172), כשהוא העביר לנו את סוננה של כוונתו ובתוך ההרכב שהשליח, תפילת האל ושלום עליו, מכוון בפניו. אם מותר לילד לשאת ידע כמו בחדית 'זו, מותר לו לסבול את קריינות החזון בתנאי שהוא מבין את השיח ומסוגל לספר את חזונותיו, והיו הרבה ילדים שהיו ראה חזונות ובא לידי ביטוי בישן ובחדש . גם חזיונות הווסת והנשים המחזוריות תקפים, ולא מונעים מהם מחזור או טומאה, משום שחזונותיו של הכופר נכונים, כפי שמעיד חזון המלך ויוסף חצה אותו והוא היה כופר, והטומאה. של מחזור וטומאה פחות מטומאת הכופרים ….

…ומי שרואה אישה זקנה, זה עולם שהוצא לדרך, ומי שרואה שהוא נוהג בזקן ונותן לה את זה, זו התלבטות העולם והשגתו ממנו עד כדי כי זקן חיובי ובלתי ידוע חזק יותר מהידוע, ואם הוא היה במצב טוב כמו אנשי האסלאם, זה היה עולם מותר, ואם זה היה כמו גוף של צביעות זה היה מינימום אסור או שנא בדת אם זה ככה וזה מראה שעיר, שעיר, מכוער, אין שום דת או עולם, ומי שרואה אישה טובה מדברת איתה, צוחקת עליה, משחקת איתה או נכנסת אליו לביתו, אז זה היא שנה פורייה, טוב ועונג, ואם הוא עני, הוא מקבל כסף ומזונות או אסיר, אלוהים יברך אותו ומי שרואה אישה שמתווכחת איתו ומקבל אותו כולל סלידה קיצונית, פטירת הברכה, ומי שרואה אישה לא מוסרית או נואפת, אם היא אישה צדיקה, אז הוא אדם טוב ואני גידול בברכה, ואם הוא נמנה עם אנשי השחיתות, הרי שהוא חסר חוב, עריות ופגיעה ומי שרואה שהוא אשתו עם מישהו אחר, כספו או כבודו לא יהיו טובים בדתו . ועולם עצום, ומי שרואה שאשתו נתנה לו אישה אחרת או אישה, אז הוא עוזב אותה או מתקוטט איתה, ומי שרואה שאשתו נושאת את זה, אז עושר וטוב יבואו אליו, ואם הוא רואה שהוא נושא אישה טובה, אם היא חולה, הוא מתעורר או כלוא, הוא משוחרר או מודאג. אם זה היה נכון אם היא באה לילד, גם אם היא לא בהריון, זה תועלת וטובות ומי שחושב שאשתו הזדקנה, אין בו טוב, ואם הוא רואה שהיא גוברת בטוב ויופי, אז זה גידול בדתו ובעולמו, ומי שרואה שאשתו מבצעת מעשה של אי מוסריות או שנאה, אז היא נגד זה ומי שרואה שאשתו סגפנית, מתפללת, אז הוא טוב ואין שום דבר רע בזה. ומי שרואה אישה שמעולם לא ראתה אותה בזמן שהיא אומללה, יש להסיר ממנה משהו. אם זה טוב, הוא ימצא אחר כך ונאמר שהוא ראה שלפני אישה משהו נעלם, ואם היה איתו יחסי מין, אין בזה שום טוב. ומי שרואה קבוצת נשים במקום בזמן שהם מסתכלים עליו או שאחת מהן קוראת לו אז הוא הוא נגעל ממנו בזמן שהוא חף מפשע, ומטרתו עשויה לקרות לו בהמשך, ואויבו לא יוכל אותו, ואם הוא רואה נשים רבות המריבות, אז התרחשותם של דברים נפלאים בעולם תגרום לבלבול אצל אנשים מסוימים, ואם הוא רואה אותם כנגד זה, הביטוי שלו נגדו ונאמר שרואים נשים במונחים של המשפט טוב, במיוחד אם הם באים אליו או נותנים זריקה בפנים, ואם האישה רואה אישה צעירה, היא ממילא היא האויבת שלה, היא רואה אותה, ואין כל טוב לראות את הזקנה אלא אם כן היא מעוטרת וחשופה…

…האם זה נחשב לראות מישהו שישן זמן קצר מאוד, כמו למשל אדם שישן שינה קצרה במהלך היום, או מניח את ידו על השולחן בזמן העבודה, למשל, ואז נרדם לתנומה קצרה מאוד , וחלקם עשויים אפילו להירגע ברמזורים ולעצום עיניים, ולראות ברגע זה שינה או חזון, האם החזונות הללו אמינים, והאם הם מבטאים ….. ? זו שאלה שנשאלת לעתים קרובות על ידי המתעניינים באמנות זו, ותשובתי לה היא כי חזונות במקרים כאלה הם אמינים ומביעים, והם עשויים אפילו להיות אמיתיים יותר מהחזונות הנראים בשינה ארוכה וממושכת . אז אתה מוצא מדענים שמתעניינים באמנות זו מעדיפים חזונות של כישוף, או תנומות; זוהי שנת צהריים, בניגוד לאחרים . חלקם להסיק דבריהם עם חדית של אבו Sa`id [את האמת רוב ההתגלות ידי המכשפים ], אשר סופק על ידי אחמד עם marfoo ~ו מאומתים על ידי אבן Hibban . באל-פאת קרא אבן חג'אר לפרק על ראיית הלילה, והוא אמר והסביר זאת : כלומר, חזון של אדם בלילה, האם החזונות שלו ביום שווים או שונים, והאם יש הבדלים בין הזמנים של כל אחד מהם ? הוזכר כי נסר בן יקוב אלדינורי אמר : פרשנות החזון בתחילת הלילה מאטה את פירושו, ומהמחצית השנייה היא מואצת עם חלקי הלילה המשתנים, וכי הפרשנות המהירה ביותר של את חזיונות הקסם, במיוחד כששחר שובר . בסמכותו של ג'עפר א-סאדיק : שהפרשנות המהירה ביותר של חזון הסיאסטה היא . ואם כל זה הוא העדפה לחזון היום על פני ראיית הלילה, אז אנו מוצאים שאומרים שיש שווה ביניהם, וכי אין הבדל ביניהם, ומה שבא מהסופר על זה מה שהגיע בסהיח אל-בוכרי, בסמכותו של אבן סירין שאמר : חזון היום הוא כמו חזון הלילה . אלקייראוואני אמר והסביר לה : כלומר, אין הבדל בפסיקה של הביטוי בין ראיית לילה ליום, כמו גם לחזון של נשים וגברים….

…באשר לראות את המתים, להתערבב איתם, לקחת מהם ולתת להם, מי שרואה שמת חי, אז יקרה שמחה ואושר. ומי שרואה שהוא החיה את המתים, אז הוא מברך כופר ולא רואה מי שמת חי ואז מבקש ממנו שמתה והוא אמר לא, אבל היית בחיים, זה מעיד על מצבו הטוב ב~הבא ~, ומי שרואה שאדם מת כועס, אז זה מעיד שהוא נתן צוואה ולא פעל לפי רצונו. ומי שראה שאדם מת צוחק, הוא מבשר, מציין שצדקה הגיעה אליו וזה מקובל, ומי שרואה שאדם מת במצב טוב בזמן שהוא לובש את בגדיו, אז הוא מציין שמותו טוב בשביל מוֹנוֹתֵאִיזם. הוא חי בזמן שהיה במסגד, מכיוון שהיה בטוח מעונשו של אלוהים אדירים, ומי שראה שהוא מתחבר עם המתים אז נסע רחוק, ומי שראה שמת מת צחק ואז בכה, זה מעיד על כך הוא מת מחוץ לדת האיסלאם, ומי שרואה שאדם מת השחיר את פניו, זה מעיד שהוא מת כלא מאמין. הוא ראה שאדם מת סיפר לו על העניין שלו, כי כמו שאמר, כי המתים בבית האמת אינם מדברים אלא אמת. ומי שרואה שלאדם מת יש כתר, תכשיטים או טבעות, או מה שמעטר אותו, או שהוא רואה אותו יושב על מיטה, אז הוא מציין את טובת תורו, ומי שרואה שאדם מת לובש בגדים ירוקים, זה מצביע על כך שמותו היה סוג של עדות, ומי שראה שאדם מת יערער על כך בזמן שהוא לא היה מסוגל לעשות זאת או שהוא היה מטיף לה במילים של G. Laze, זה מצביע על כך שהוא חטא. לכן עליו לחזור בתשובה לאלוהים, ואולי האדם המת הוא במיוחד, ומי שרואה שהמת הוא עירום ומערומיו חשופים, אז זה מעיד על עזיבתו את העולם הזה עירום ממעשים טובים, ואם הוא מאנשי צדק, ואז הוא מריח את זה ומי שרואה מת עם בגדים מלוכלכים או חולה, הוא אחראי לדתו זה בינו לבין אלוהים אדירים, במיוחד בלי העם, ומי שרואה שאדם מת עסוק בלעשות טוב עבודה, אז הוא טוב בזכותו בהמשך, ו אם עבודתו ראויה להאשים אז נגד זה, ומי שרואה אדם מת שחי ותפס את מקומו, אז מי שעוקב אחריו מקבל אפוטרופסות ומי שרואה שאדם מת מתלונן על ראשו, אז הוא האחראי להזנחתו ענייני ההורים, ואם הוא מתלונן על צווארו, הוא אחראי לבזבז את כספו או את ידידות אשתו, ואם הוא מתלונן על ידו, הוא אחראי על אחיו או בן זוגו או על שבועה שנשבע בה שקרן ואם הוא התלונן על בטן אז הוא אחראי לזכויות האב וקרובי המשפחה, ואם הוא התלונן על רגלו אז הוא אחראי להוציא את כספו שלא ברוך השם ואם הוא מתלונן על הירך שלו, ואז הוא אחראי על כריתת רחם, ואם הוא מתלונן על רגליו, הוא אחראי למות חייו בשקר, ומי שרואה שאדם מת מתפלל עם החיים, הם נופלים במה שמוטל על ה מ 'של ציות, ומי שרואה שהוא נכנס מאחורי המתים בבית לא ידוע אז הוא לא עשה הוא יוצא מזה, הוא מת, ומי שרואה שהוא נוסע עם אדם מת כי העניין שלו מבולבל ממנו ומי ראה אדם שמת שהכיר אותו וברך אותו ושאל אותו, כי לא מת באותה שנה ומצביע על טובתו וטובת מצבו של הנפטר, ומי שרואה שמת ידוע מת שוב ומותו בוכה, הוא יתחתן עם חלק ממשפחתו והוא יהיה כלה ביניהם, אחרת אדם ימות אם אין לו סיבה. מות עמיתו או שמו, ומי שרואה שמת מת נאנק ומצבו אינו זהה, זה מעיד על עבודתו הרעה והתגמול על מעשיו המכוערים. ומי שרואה שקבוצת מתים במקום אוכלת משהו, הדבר ההוא יקר ומי שחושב שהוא מחבק את המתים כשהם על כרית, חייו יתארכו….

…ביחס לחוסר מוסריות, מי שרואה שהוא כבול, אז הוא לא מאמין באלוהים או בחסדו, וזה עשוי להעיד על סוף רע, וחלקם אמרו שאין טוב לראות שכר. אז מי שרואה שהוא עבר עבירה, הוא נקלע למצוקה גדולה, כמו מאסר ואחרים, ומי שרואה שידו כבולה עד צווארו מעיד על עליבות. באשר לשרשרת, זה מצביע על ביצוע חטא, ולגבי ההגבלה, זה מצביע על התמדה של החזון איש לעניין שבו הוא נמצא בטוב או ברע, ומי שרואה שרגליו ארבע שרשראות, אז הוא יש לו ארבעה ילדים, ומי שרואה כאילו הוא קשור בשרשרת עם אדם שחזונותיו מצביעים על כך שהוא רכש חטא גדול, שהוא חושש מנקמתו של הסולטאן….

ומי שרואה חצי סהר שקם ונעלם, העניין שהוא מבקש לא יתגשם עבורו ….

…מי שרואה חצי סהר העולה מתחילתו במועד שאינו תחילת החודש, הרי זו עלייתו של מלך או לידת ילד בסיכון גבוה, או הגעתו של נעדר או הגעתו של חדש חומר, ועליית הסהר אינה זהה לעליית הירח . והכוכב נראה איש ישר . מי שמחבק אדם : חי או מת, יאריך את חייו. כמו כן, אם הוא לוחץ איתו ידיים ….

…מעגל השמש והירח מצביע על עזיבתם של שליטי העניינים במדינה, ופגישתם בה . זה עשוי להצביע על פורענות, חוסר שביעות רצון ופתרון בעיות בהשגחת אנשים ….

…ומי שראה ששני חיילים נהרגים, רובם מובסים ….

…באשר לשני הגברים, הם ההורים, ההריון שלו, או מה שאדם עומד עליו במקום פרנסתו, כל מה שהוא רואה בכך מזין או שיין, הפרשנות שלהם היא בהם. אם הוא רואה שרגלו האחת נחתכת או שבורה, אז הוא מציין שחצי מכספו נעלם או שאחד מהוריו הלך, ואם הוא רואה את התאונה ברגליים זה מעיד על נסיעותיו או על עזיבת כספו או את מותו, ומי שרואה את רגליו מברזל או מנחושת, זה מעיד על עלייה בחייו ובכסף שלו, ומי שרואה שרגליו מטומטמות, זה מעיד על חייו הקצרים ועל ירידת כספו ומי שרואה את הרגל הפך לגבר משהו מהבעלי חיים הוא סימן לחוזק…

…אבו סעיד, המטיף, אמר: מי שראה שהוא אכל תאנים בכלל, זה מעיד על מספר גדול של ילדים, ואולי תאנים היו מזונות ואכילה מעט ממנה היא אספקה ​​ללא הטעיה, ורוב המביעים מסכימים פה אחד כי תאנים ראויות לשבח כי אלוהים אדירים נשבע על ידם. הוא אמר: “ התאנים והזיתים. ~ היו שנאים את זה. הוא הזכיר כי הדבר מעיד על דאגה ועצב על אמירתו בסיפורם של אדם וחוה, השלום על שניהם, ~ אל תתקרב לעץ זה. ~זהו התאנה על פי האמירה של כמה פרשנים. נאמר שכל תאנה שהחזון לוקח ואוכל אותה מעידה על אלף דראם מכסף לעשרת אלפים דרהם, והיא נאמרה שתיים על כסף לא חקוק, מלבד דירה ודינרים ….

ומי שיראה שיש לו שתי אפים, אז תהיה עוינות בינו לבין ביתו ….

…ומי שיראה שהוא בשמים השני, יהיה לו ידע וחכמה ….

מי שרואה שיש לו שתי רגליים, מנוקבות, שממנו נראות רגליו, ואז הוא מכה בהקלה, כסף ורוממות רוח ….

…לנוסעים של מילה זו יש שלושה מושגים : הראשון : אם הוא נראה בחלום לבד מהאוכף, אז הוא ילד . ואם הוא נראה עם האוכף, הרי הוא נער שסומכים עליו, ואמרו : זה כוחו של הבית . וזה עשוי להתייחס למה שנרמס, כמו הדריכה או המחצלת . וייתכן ששני הנוסעים ציינו את הנשים, שני הנערים או שני הנערים . והנוסעים הם כסף מכובד ונשיאות . הנוסעים מציינים נערה שפחה יפה, והיותו מברזל בכוח, והיותו עופרת מעיד על חולשת פקודתו, והיותו מכסף מצופה זהב מעיד על שכנותם של נערי חסן . ומי שרואה שיש לו מכנס או שני רוכבים לאוכף שלו, אז הוא מקבל משרת או שני משרתים . ומי שראה שנוסעיו מנותקים או נגנבים, משרתו מת או מכר אותו . השנייה : לראות אותו בחלום מעיד על נימוס והשגת יעדים ברצינות ועייפות . והשלישי : נוסעים בבית המלך, וחזונו בחלום מעיד על נסיעות ותנועות ביבשה ובים, וריפוי ממחלות ….

…ומי שרואה שצווארו ארוך או עבה, זה כוח ודיכוי לאויבו, ונאמר שהוא הרוויח כסף, הוגנות, אמון ומעמד טוב מעיד על ההחלטה. שני הגברים של שני הגברים מתייחסים להורים, שני אחים, או שני בני הזוג, את הדרגה והיופי, ואת התיאור היפה, כך שמי שחושב שהייתה בהם תאונה, ואז הפרשנות שלו למה שמוזכר לטוב או רשע ….

…** חזונו, השלום והברכה עליו, על מי שלקח את הח'ליפות אחריו .. בסמכותו של אבו הורירא – שאלוהים יהיה מרוצה ממנו – הוא אמר : שמעתי את הנביא, תפילת אלוהים ושלום להיות עליו, אמור : ( בזמן שישנתי ראית אותי על הפנים עם דלי עליו, אז הסרתי אותו ממה שאלוהים רוצה, ואז אבן אבי כהפה לקח אותו והוריד אותו. יש לו שני חטאים או חטאים. , וב הסרתו היא חולשה, ואת אלוהים סולח לו על חולשתו . וגם הפרשנות של התופעה המודרנית של שלום הנביא עליו על ידי הקורא לאלוהים – את הקב~ה – וכופרי ג'יהאד ולהפוך את העצה של האומה וללמד אותם הדת שלהם ומה שטוב להם בעולם הזה ובעולם הבא, ודברים גדולים אחרים ואינטרסים ציבוריים על ידי השלום עליו עשו ואחר כך אבו בכר עם מה ששליח האלוהים, שיהיה תפילת אלוהים ושלום אותו, נהג להשתלט על ענייני המוסלמים, הוא השלים את העמידה והפו אהב את אנשי הכפירה עד שהביא אותם דרך הדלת ממנה עזבו, ואז הוא שלח את הצבאות לפרסים ולרומאים, והוא זכה בזמנו בכמה ניצחונות עליהם, ואז המסקנה של מעשיו המפוארים הייתה שהוא הפקיד את הח'ליפות בידי עומר בן אלח'טאב – שאלוהים ישמח עליו – המנדט של עומר – שאלוהים יהיה מרוצה ממנו – היה אחד ממעשיו הטובים של אבו בכר – שאלוהים יהיה מרוצה ממנו – והמונח של אבו בכר – שאלוהים יהיה מרוצה ממנו – היה כשנתיים וחודשיים וזה היה זהה למה שהנביא, יהי רצון שתפילת האל ושלום עליו, ראה בשנתו שהוא יורד בדלי החטא או שניים ואז עומר – שאלוהים יהיה מרוצה ממנו – אחריו ביצע את ענייני המוסלמים במשך יותר מעשר שנים, ואלוהים פתח עבורו את הכיבושים הרבים בלבנט, עירק, חוראסאן, מצרים ואזורים אחרים, ואלוהים השפיל את אומות חוסר אמונה וללא הלשכות, והוא ניהל את העניינים של המוסלמים. חסן היה הביוגרפיה שלו בהתאמה שלו כשראה את הנביא עליו השלום בחלומות הכוח שלו מסיר מים ומרווה אנשים אפילו מכים את בטן . ואמירתו : ( ובהסרתו יש חולשה ) קיצור זמנו וחיפזון מותו ועיסוקו במלחמה באנשי הכפירה מהפתח ומהגידול שאליו הגיע עומר באורכו . ואל-נוואווי אמר ב ( Sharh Muslim ): הכוונה היא להכות אנשים בדריכת גמליהם, כלומר הם השקו את גמליהם, ואז הביאו אותם לקוצם, שזה המקום אליו הם מובלים אחרי להשקות כדי שיוכלו לנוח . החוקרים אמרו : החלום הזה הוא דוגמה מובהקת למה שקרה לאבו בכר ולעומר – שאלוהים יהיה מרוצה מהם – בשליטתם ובשליטתם הטובה, והופעת השפעותיהם ושכנועם של העם עימם, כולם נלקח מהנביא, תפילת אלוהים ושלום עליו, ברכתו והשפעות חבריו . האם הנביא עליו השלום הוא הבעלים של זה ולכן הוא השלים אותו והחליט לעשות את כללי האיסלאם ואת מקום הולדת ענייניו והסביר את נכסיו וענפיו והכנסותיהם של אנשים בדת אללה בהמוניהם וגילו אלוהים – הקב~ה -: ( היום השלמת את דתך ). ( סורה אלמעידה פסוק 3). ואז הוא נפטר, עליו השלום, ואבו בכר – שאלוהים ישמח ממנו – ירש אותו במשך שנתיים וחודש . זה הכוונה באומרו, יהי רצון שתפילת האל ושלום עליו : (שני חטאים או שני חטאים ) . בח'ליפותו נלחמו אנשי הכפירה, כרתו את עמוד השדרה והתפשטות האיסלאם, ואז הוא נפטר והיה במקומו של עומר – שאלוהים יהיה מרוצה ממנו – אז האיסלאם התרחב בזמנו, והוחלט עבורם מפסיקותיה שמשהו כמוהו לא קרה. בתוכו יש מים שבהם חייהם וצדקתם, ונסיך משולם למי שמגיע להם והשקה אותם הוא להגשים את האינטרסים שלהם ולנהל את ענייניהם. באשר לדברי שלום וברכת ה 'עליו באבו בכר – שאלוהים יהיה מרוצה ממנו -: ( ובהסרתו חלש ), אין הורדת מעלתו של אבו בכר ואין הוכחה ל מעלת הגיל עליו. מדובר בחדשות אודות משך כהונתן ומספרם הגדול של האנשים שנהנים ממדינת עומר, בשל אורכה והתפשטות האסלאם ומדינתו, כסף ושלל אחר, כיבושים, מצרים וללא לשכות . באשר לאמירתו, שאלוהים יברך אותו ויעניק לו שלום ( ואלוהים יסלח לו ) , זה לא צמצום ולא אינדיקציה לחטא. במקום זאת, זו מילה שלפיה מוסלמים תמכו בדבריהם וברכו על העמוד. בעבר הוזכר בחדית 'בסאהי מוסלמי שזו מילה שהמוסלמים נהגו לומר לעשות זאת ואלוהים יסלח לך . המדענים אמרו : בכל הודעה זו אל רצף של אבו באקר, עומר ואת הבריאות של המנדט שלהם ואת ההצהרה תיאר לטובת המוסלמים ואמר עליו השלום : (אני לא ראיתי גאון אנשים Pfera פרי ) במדיו על ידי פתיחת ביטול הדיור ולשבור את אלרה פרה פרווה שני פרצופים : שקר אחד לבית אלרה והקל על יה . השנייה : שבירת הרא והלחץ של יא, שהם שתי שפות נכונות . אלחליל הכחיש את הדגש ואמר : זו טעות, והם הסכימו שמשמעותה אינה רואה אדם עושה את עבודתו וכורת את חלקיו, ומקור המעבורת עם הדיור הוא קיצוץ . ואמירתו, יהי רצון שתפילת האל ושלום עליו, ( עד שהכה באנשים בגדם ) אל-קאדי אמר : נראה שהוא חוזר לח'ליפות עומר במיוחד, ונאמר שזה חוזר ל הח'ליפות של אבו בכר ועומר, משום שלדעתם, הנהלתם וביצועם של האינטרסים של המוסלמים, העניין הזה הושלם ואנשים נפגעו בעקשנות מכיוון שאבו בכר דיכא את אנשי הכפירה והתאחד מחדש בין המוסלמים והוא הבין אותם ואת כיבושים החלו, והדברים נסללו, ופירותיהם הושלמו והושלמו בתקופתו של עומר בן אל-חטאב – שאלוהים יהיה מרוצה מהם – דברי הנופים הסתיימו בסיכום ….

…סיי בין אל-סאפא לאל-מרווה : זו העבודה בהליכה או בעמידה . ויאמר אלוהים אדירים : ~ ואז פנה ורץ ויקרא .~ במקום זאת, הוא שלח קהל בערים ולא עזב את מקומו, אולי זה היה מסע בין שני מבצרים ושני חורים, או בין שתי שורות או שני מלומדים, או שני צדיקים, או שתי נשים או בנות, או בין שתיים שווקים באמצעות שיחות ותיווך, או בין שני ענפים עם רווח ורווח ….