…ומי שרואה כפר שלקח את חיותיו, כרת את עציו או רעה את עיבודו, זה מעיד על העוני של בני עמו ועל שיבוש ענייניהם, ועל חזונות הכנת הפריון והברכה של הכפרים, כמו גם על השקייתם ומשקים אותם ….

…אם הוא רואה אישה, מגלה את חוסר האונים שלה עד שיראה את העגל שלה, הרי שהעניין המיוחס לכך מפקח על הדורות וצורף לחוב ממסחר או ממדינה ….

…ומי שרואה שהוא גילח את שער בית השחי או את הערווה, אז זה מעיד על צדקת דתו, ונאמר שהוא גילח את בית השחי, אם הוא ראה שהוא מורט את בית השחי, עדיף היה ….

…ומי שרואה שהוא השלים את תפילתו ואז מבקש סליחה מאלוהים אדירים ומפנה אותו לכיוון הצ'יבלה, אז תפילתו תיענה, ואם פניו לא פונים אל הצ'יבלה, אז הוא עושה חטא, אז הוא חוזר בתשובה מזה ….

…ומי שרואה שהוא קטף שיער מחזהו או מגבו, אם יש לו אמון שהוא יכול לעשות לבעליו ולפני שיער הערווה יש נזק, אבל אם האישה רואה את זה, זה ראוי לשבח, וזה נאמר שאם האישה תראה שהוא נחתך, זה יביא למצוקה ולפגיעה ….

…ומי שרואה שהוא מושך את מוגבלותו או את פי הטבעת שלו, הוא נאלץ ….

מי שרואה אחד מהם או את כולם בחיים, חזונותיו מעידים על כוחה של הדת ואנשיה, וזה מעיד כי החזון איש זוכה לתפארת ולכבוד, והוא עליון.

…ומי שיראה שהוא חופר את האדמה ואוכל את אדמתה, הוא ימצא כסף ….

…ומי שרואה שהוא חופר את קברו של אדם שמכיר את ביתו, את שמו וכינויו, הוא ייסע בדרך במיוחד אם יגיע אליו ….

…ומי שנופל מגב ביתו וישבור את ידו או את רגלו, הוא יסבול אסון לעצמו, לכספו או לחברו, או שיסבול שנאה מהסולטאן ….

ומי שראה את הכעבה את ביתו, הוא עדיין יהיה בעל סמכות ותהילה בקרב העם,

…חזיונות האם אתה יכול לציין את המין או את שם הלידה? ההבדל בין שני הביטויים שופע במי שחושב שיש לו ילדה והוא בן, או להיפך , שהיא צינור הנובע מחשיבה , ובשביל האישה ההרה הזו מסוג זה חולמת על לידה ו מין הילוד נמצא בשפע , ורק המבקר מבדיל אותו משני הביטויים . באשר לבחירת שם הילוד על סמך חזון , אין צורך ליישם את המצווה המוצגת באמצעות חזונות או חלומות באופן כללי , וכאן עלינו להבדיל בין חזונות הנביאים, שהם גילויים המחויבים ליישם את החזונות של אחרים , ואין ליישם אותם , במיוחד אם זה בא עם פקודה זה מפר את השריעה , למשל , ולגבי מה שמתקבל דרך חזונות עבור חלקם ונושא צו לשם שם , זה לא חובה לדבוק בזה ואין שום חטא עלי שמפר אותו ….

…מי שמת את ידו או את רגלו, הוא מעטר את קרבתו ללא קישוט הדת, ומכסה את תנאיהם . אם ההמוגלובין אינו נמצא במקום ההמוגלובין, אז הפחד מכה בו ואז הוא ישרוד ….

…ומי שראה שים מת עומד בינו לבין הכביש, ואם הוא היה נוסע אז הוא ינתק את הכביש, ואולי זה היה חסום על ידי הסולטאן או כאלה ….

…האם יכול להיות שאינו מוסלמי? כמו יהודי או נוצרי, כדי להביע את החזון או להסביר אותו, או שהידע הזה ספציפי למוסלמים בלבד …. ? התשובה שלנו לשאלה זו היא שעלינו לדעת משהו חשוב, שהוא שהשליח, שיהיה עליו תפילת אלוהים ושלום, כשאמר באל-סחיח : { לא נותר דבר מהנבואה מלבד המבשרים . הם אמרו, מהו שליח אלוהים? לדבריו, החזון הצדיק נראה על ידי מוסלמי או נראה לו . } , מקור החזון מונח, והוא דתי בעיקרו; כי מי שאמר את המלים הללו הוכיח שהוא חוצה את החזון בעזרת הקוראן האצילי, והקוראן הוא דבר הנס המופלא של אלוהים בכל זמן ומקום, ולכן זה לעתים קרובות בחזונות מסוימים. דברים שנעדרים, שאם אנו מבקשים את עזרת הקוראן בפענוחם, אנו רואים את האמת ומאמתים אותם . הוכח גם שהוא חוצה את החזון באמצעות הגילוי השני. זוהי הסונה המטוהרת, שהפכה לנקודת התייחסות למי שמביע את מה שהיא מכילה מהפתגמים הנבואיים, ובעליה תיאר אותה באלוהים באומרו : [ זה אינו אלא גילוי שנחשף . הידע שלו חזק מאוד ]. ומי שמתייחס בביטויו לאחד משני המקורות הללו, אז הוא מצטיין בכל מיומנות, אך יש ביטוי המשתמש בדברים אחרים או בעזרת דברים אחרים, כגון שימוש בפיזיונומיה, או ידיעת מצב הרואה מקרוב, או לבקש עזרה מהכרת תנאי החברה, וזה יכול להיעשות על ידי לא מוסלמי, אבל אני לא אוהב לקרוא לזה ביטוי של חזון, אלא ניתוח של חברה או אישיות, או מחקר זה, וזאת מכיוון שהביטוי הוא פתווה ולשמו הנחת יסוד קוראנית או דתית, ושאינם מוסלמים חופשיים ממנו, כשם שלא מותר לא מוסלמים להעז לעשות זאת, גם אם רק את השם . כמו כן יש לדעת את כלי הביטוי העיקריים, כלומר את הקוראן ואת הסונה מלכתחילה. אלה עשויים שלא להיות זמינים לא-מוסלמים, ולא-מוסלמים לא יתייחסו אליהם . כמה אזכורים הזכירו והוכיחו את קיומם של כמה ביטויים שאינם מוסלמים וחילקו אותם לחלוקה, כולל : 1 / הביטויים הם פילוסופים, כגון : אפלטון ותלמי . 2 / ביטויים של רופאים, כמו : גלן והיפוקרטס . 3 / אלה שמביעים ביטוי מהיהודים, כמו : היי בן אחתאב וכאב בן אל אשרף . 4 / הביטויים הם נוצרים, כגון : הוניין בן אישאק ואבו מוכאלד . 5 / מי שעובר ליד הקסמים, כמו : חוסרה, אנו שר, וואן, קשמור והורמוז . 6 / המעבר נמנה עם הפוליתאיסטים הערבים, כמו : אבו ג'אהל, אבו טאליב ועבדאללה בן אבי . 7 / המעבר נמנה עם הכמרים, כגון : סאטה, אבו זארה ואווסאג'ה . 8 / המבטאים הם בין קוסמים, כמו : עבדאללה בן הילאל וקורט בן זייד אל-אבלי . אך מי שעוקב אחר ביטויים אלה מבחין בתלותם בעניינים שאין להם שום קשר לקוראן או לסונה בביטוי, אלא אתה רואה אותם תלויים בסיפור עתידות, ג'ין או כל מיני קסמים ושיטות אחרות של מנסה לדעת את האסור הבלתי נראה . האם לאנשים עם שעמום קודם אכפת מחלומות? כן, הוכחות לכך הגיעו. ומתוך כך : זה בא בספר בראשית : פרק ח , 40 , עמ '. : 66 הדברים הבאים : יוסף אמר לבעלי הכלא : [ האין הבעות אלוהים חסרות לי? ]. בביטויו של יוסף למלך, אמר : [ שני החלומות הם אחד . וזה חזר על עצמו כי העניין הוחלט על ידי אלוהים, ואלוהים מיהר לעשות את זה. ] בראשית : פרק 32: 41 , PG : 69. ישנם רבי סיפורים אחרים, אבל אלה הם דוגמה, ואלוהים יודע הכי טוב ….

…ומי שראה שהוא לוקח סחורה או ראה שהוא חצה את הכביש, אז הוא יחלה קשה ויתאושש ….

…ג'אבר אל-מג'ריבי אמר: ~מי שראה שהוא חצה את הכביש ומישהו לקח את חפציו, זה מעיד כי בעל המטען מטריד את חייו של השודד ומסתכסך עמו ומתנגד לו בעניין שגורם לו נזק ….

…ומי שרואה ששיערו מטפטף על הכביש, ישלם לזכאת מכספו על פי השריעה ….

…ומי שרואה עץ ומכיר את בעליו, אז הוא רואה אותו מועבר ממקום אחד למשנהו, אז זה מתפרש על ידי ניכור של אותו אדם, ואם הוא לא מכיר את בעליו, זה חוצה אותו ….

…מי שרואה אותו כמתואר על ידי המלומדים טוב בכל מקרה, ונאמר שאת כס המלוכה חוצה נסיך גדול ….

ומי שרואה שהצ'יבלה הוסט ממקומו לצד אחר ואחריו זה, אז זה משלושה צדדים שהוא חוצה את המלך והחזון החזון נע לכיוון כיוון הצ'יבלה שנע או הופעת מלך מ הצד הזה.

…האם אוכל לספר את החזון לאחד משני הביטויים ולחצות אותו ואז לספר אותו לאחר כך שהוא יחצה אותו אחרת לגמרי? התשובה היא : כן, זה יכול לקרות . הסיבה לכך היא ההבדל בהבנה, יכולות, יכולות ושליטה, בין ביטוי אחד למשנהו, ולמדע הביטוי יש את הכלים שבאמצעותם באים לידי ביטוי חזונות, ועל פי מיומנותו של המביע לשלוט בכלים אלה, הוא נשפט על פי האיכות או היעדרם . כדי להבהיר מעט את התמונה, תן דוגמה לרופאים, חלקם מצליחים לאבחן את המחלה בצורה מבריקה, בעוד שחלקם לא מצליחים לזהות אותה, למרות שהם שווים בכישוריהם המדעיים, ולכן המשמעות העמוקה של החזון עשויה שלא לצלול לתוכו, והוא עשוי לצלול לתוכו בצורה מבריקה, כך שחלק מהעוברים טובים בצלילה הוא מרחקים רחוקים, וחלקם אינם יכולים לעבור את החוף, וחלקם שוקעים, אך למרחקים ספורים, אז מי שהוא חזק יותר ומעלה במעבר, הוא גאוני יותר, ולהיפך, ולכן המלך אמר ליושביו ( אם אתה רוצה לראות את החזון שאתה חוצה ) יוסף 43: כלומר , אתה מתפלל עד סופו, ותזכור את זה סוף, ולשונאים אומרים : להתגבר על המים בשחייה, ספינה או משהו אחר, זה נקרא : מעבר, כאילו המעבר עובר מבחוץ של החזון לחלקו הפנימי, וזו הצלילה שאני מתכוון אליה…

…ומי שרואה גנבים שניתקו לו את הדרך והלכו אליו בכסף או בחפצים רבים או מעטים, אז יסבול באדם היקר לו כמו שהגנבים הלכו, ואם שום דבר לא הולך אליו ו הוא מנצח עם גנבים, ואז הוא מתפרש על ידי חולשתו של אדם איתו ואז הוא ניצל, ואם הוא לא מרוויח אותם, אותו אורח מפקח על המוות ….

…ומי שרואה את פני הח'ליף מקמט את מצחו, מביט בו בכעס, או רואה בו חסר או פגם, הרי זו ירידה בדת הרואה, והפגם שייך לו ….

…הוא גם סיפר שאדם בא אליו ואמר : ראיתי כאילו אני שופך שמן משורש עץ הזית, ואז הוא אמר לו : מה הסיפור שלך? הוא אמר : הלכתי לגלות כשהייתי ילד צעיר, והפכתי לחופשי והגעתי למספר הגברים. הוא אמר: יש לך אישה? הוא אמר שלא, אבל קניתי משרתת, הוא אמר תראה, היא אמא שלך . לדבריו, אז האיש חזר מביתו ועדיין חיפש את תנאי הילדה עד שאמו מצאה אותה ….

סוראט אל-אינשיאק מציין כי מי שקורא אותו, או מי שכותב את ספרו בשבועתו או מעליב אותו בדקדוק ובנימוס, או יקרא ממנו משהו, הוא יתלהב מהעולם ופועלו ויבקש תהילה ושבח בבריאה.

…ומי שרואה אדם שמתגלה בפניו ורואה את חוסר האונים שלו, הוא יאכיל אותו בשומן ובתועלת, ואז הוא ישגיח על הרווחה שם ….

…ומי שרואה שהוא שם את הטבעת שלו באמון על מישהו או נתן לו ואז מחזיר לו את הטבעת שלו, אז הוא מאורס לאישה והוא לא עונה על זה, ומי שרואה שהוא שבר את הטבעת שלו לחצי , אז זה מעיד על התרחשות חלוקה בינו לבין משפחתו ….

…באשר לשדיים, הן בנות, כך שמה שקרה בהן יוחס להן. מי שראה שמשהו נובט במקומם הצביע על ריבוי הבנות וירידה בהן נגדו, ואם ראה שיש חלב בשדיו, הרי זה גידול בחובות, ואם הוא רווק הוא נשוי או נשוי, אז הוא מתעשר או שייח זקן שהוא עני או אישה צעירה שיש לה חיים ארוכים או אישה זקנה מציינת את מותה, או אישה רווקה שמתחתנת או ילדה צעירה מאוד, אז היא עלולה למות, ואם האישה רואה שהפטמה שלה מנותקת, אין בזה טוב, ובתה עלולה למות, ואם היא רואה את השד שלה מוכה באש, אז הבת שלה נפגעת מהמלך ואם היא רואה שהיא קשורה את השד שלה, ואז היא מציינת את לידתה מניאוף…

באשר לאשכים, הם אחראים על הפרנסה, על הבנות ועל התחזוקה וההגנה. מי שרואה בהם מזיין או שין יוחס לכך, ומי שרואה פגם באשכיו, אז אויביו כובשים אותו, ואם הוא רואה אותם בידו של אדם, אויבו מנצח, ואם הוא רואה כאילו הם נעדרו ממנו בלי כאב או מסרו אותם לאף אחד, ואז הוא נולד למישהו אחר. לייחס לו ולקחת אותם הוא מותם של הילדים, ומי שראה שהם מנותקים והיה לו חולה, אז הוא ימות וייתכן שהוא הפרדוקס של שתי נשים, ומי שראה אותם גדול מעיד על התנזרותו מרוע אויביו וכמה מהם אמרו כל סריסי האדם ובעלי החיים הם כסף, ומי שיש לו כל זה והולך ממנו יתפרש בכסף ומי שרואה שהוא התבגר חלק מזה יצא של מקום ונעלם, כי הוא מקבל עבורו כסף בלי הפרצוף ומוציא אותו במקום…

סוראט אל-טין: מי שקורא את זה שיפר את חייו והרחיב את פרנסתו, או למה הוא מקווה בעולם הזה ובעולם הבא, או למה הוא מקווה בעולם הזה ובעולם הבא, ונאמר כי מזונות, ברכה ואריכות ימים, ואולי הוא נשבע שבועה, נשבע עליה או הצטער על חרטה, עונשה נדיב וטוב

…ומי שרואה שבחזה את מה שאנחנו מכחישים כשהוא ער, אז זה לא ראוי לשבח, ואם הוא רואה את מה שהוא משבח, אז הוא ראוי לשבח ….