…האם לאימאם מוחמד בן סירין יש ספר על פרשנות חלומות? נושא זה הוא אחד הנושאים בהם התרחשה טעות גדולה ; רוב האנשים רואים שרבים מייחסים לאימאם מוחמד בן סירין את ספר החלומות המפורסם ביותר , בעוד שהדעה הנכונה היא שזה לא נכון . אבל מאיפה הוא הגיע מהספר הזה אז? מה עלי לעשות בעניין זה? אז אני אומר : זה לא נכון לייחס שום ספר על פרשנות החזון , כמו : ~ ביטוי החזון ~, או ~ הדיבור הנבחר בפירוש חלומות ~, או אחרים עבורו , ויש לו הוכח כי אבן סירין אמר : אם היית ספר, לא היית לוקח את המסרים של הנביא, יהי רצון שתפילת האל ושלום עליו. . זה אומר שהוא לא לקח ספר במקור . וראיות נוספות : שהספר המיוחסות לו יש סיפורים רבים ממי הוא לאחר האימאם מוחמד בן סירין שמתו בשנה : 110 AH , כגון : אבו סעיד מטיף וקנאה , ועל כל מוקדם החוקרים שתרגמו אבן סירין לא להזכיר שזה אלף , לא בביטוי , ולא קנאה במקום , הם אמרו כי כמה דברים קוללו על ידו כי, כולל למי לספר הקללה שלו עם שרשרת ההעברה , כמו אימאם בוכרי עשה באל-Sahih . בין אלה המיוחסות לו בטעות : אבן אל-נדים ~ אל-Fihrist ~ p. 439, ו אל- ח'ליל ~ Tabaqat אל- Ma`bareen ~, ואבן שאהין באל Ishārat p. 24, אך הם לא הזכירו את האותנטיות של אחוז הספר יש ראיות נכונות , ואתה יכול לשאול כאן : מיהו הספר המפורסם המיוחס לאבן סירין אם? אני אומר : הוא גם יותר מאחד החוקרים שאמר למטיף אבו סעיד , ואמר שכתב חסן המפורסם בעולם הזה בכתב, ~ הוא כתב מדענים הזהירו מפני ~ ג 2, עמ '. 275 עד 284….

אם אדם רואה כיכר תלויה במצחו, הוא מעיד על עוניו,

פרשנות השמיים, האוויר, הלילה והיום, רוחות, גשמים, זרמים, ליקוי חמה, רעידות אדמה, ברקים, רעמים, קשתות קשת, בוץ, שמש, ירח, כוכבי לכת, עננים, ברד, שלג וכפור, השמיים מעידים על עצמם, אז כל מה שירד ממנו בא לו מקבילו מאלוהים, אין בו שום סיבה, כמו שאש נופלת ממנו בתפקיד, אנשים סובלים ממחלות, כאב, אבעבועות שחורות ומוות . ואם נפלה ממנו שריפה בשווקים, מהולל ומרומם הוא הנמכר עמו מהמכירות . ואם היה נופל בדונמים, במקומות נדירים וצמחים, הייתם מזיקים לאנשים, והצמח נשרף ופגע בו בברד או בארבה, ואם יורדים ממנו עדויות לפוריות, פרנסה וכסף, כמו דבש, שמן, תאנים ושעורה, אז אנשים היו מטילים גשמים מועילים, הדבר שירד מהשמים יועיל לו, ואולי השמיים הצביעו על כך שכוחו של הסולטאן ושל עצמו, בגלל עליונותם על הבריאה וחוסר יכולתם להגיע אליו , עם החזון שלהם והתנודתיות בכוחו, וחולשתם לצאת מתחתיו . מה שנראה ממנו ובו או שירד בו ועליו, אינדיקציות לטוב ולרע, ואולי זה הצביע על ארמונו, בית רכושו, חצריו ובית כספו, אז מי שעולה אליו על ידי שלום או סיבה, יגיע לגובה עם המלך . ויש לו, ואם היה עולה אליה ללא סיבה או שלום, הוא היה חווה פחד גדול מהסולטן, והוא נכנס לשפע רב במפגש שלו או במה שקיווה לו או ממנו . אם מצפונו האזין, הוא ריגל אחר הסולטאן או התגנב לבית הכסף שלו ולארמון שלו כדי לגנוב אותו . ואם הגיע לשמיים, הוא הגיע למטרת העניין, ואם היה חוזר ארצה, הוא יינצל ממה שנכנס אליו, ואם הוא נפל ממקומו, הוא ניזוק במצבו, על פי מידת פקודתו בנפילתו, ומה נשברו איבריו עבורו, ואם מי שהגיע לשמיים היה חולה כשהוא ער, אז הוא לא חזר לארץ, נספה מטעמו, ונשמתו גם עלתה לשמיים . ואם הוא ישוב לארץ, הנזק הגיע למטרתו ואנשיו מתייאשים ממנו ואז הם יינשמו, ברוך השם, אלא אם כן זה גם בזמן שהוא יורד בבאר או בחפיר ואז לא יצא מזה , שכן זהו קברו בו הוא חוזר לאחר שובו, וזו בשורה טובה על המוות לאיסלאם, מכיוון שהכופרים אינם פותחים להם את שערי גן העדן, ונשמתם אינה עולה אליו . באשר לראות את הדלתות, זה עשוי להצביע על כך שאם תגדיל את הריבית, אם אנשים נמצאים בחלק מהראיות שלה, או בחזון יש זבובים, דבורים, ציפורים וכדומה וכדומה, ואם העם נמצא יובש, גשם וגשם, אלוהים אדירים אמר : ~ אז פתחנו את שערי השמים במים שופכים. ~ בפרט, שהפונדק בו מראה חמלה, פורייה, כמו אבק וחול ללא אבק ונזק . אבל אם אנשים השליכו מהם חצים, אם היו בעדות כלשהי למגפה, אז נפתחו בפניהם דלתותיה . ואם החצים פוגעים בכל מי שנפגע ומדמם, אז זו הפקעת סמכות על כל בן אדם עם החץ שלו, ואם הכוונה שלהם היא לאוזניים ולעיניים, זה משפט של סטיית החצים שלהם, אשר חובם של כל מי ששמיעתו או ראייתם ייכחדו בו . ואם הם נפגעים, הם אוספים אותם ומרימים אותם, אז הם מקלקלים מאלוהים, כגון ארבה, וזנים של ציפורים כמו דרורים, גזרי ומן, קלקולים וחצים בגלל הסמכות בג'יהאד וכדומה, או פרנסה ומתנות שעבורם הוא פותח את כספי בתיו ותיבותיו, ובאשר לקרבת גן עדן, זה מעיד על קרבה לאלוהים, וזה עבור אנשי הציות וה מעשים טובים . אולי זה מצביע על ההפרעה אדם שנמצא במצוקה, המתקשר, שמקבל את התחינה שלו ונענה, כי כשמתפללים בעין לכיוון השמים, ואולי זה מעיד על קרבה וקרבה לאימאם, לעולם, לאבא, לאבא הבעל והאדון, וכל מי שנמצא מעלייך בתואר, האשראי מבוסס על נחישות של כל אדם בערנותו ובדרישתו ועוד את שנתו, ומה שנפל במצפונו . לגבי נפילת השמים על האדמה אם הוא נוסע, זה יכול להיות גם בגלל סמכותו של החולם והראשים שמעליו, בין אם אב, בעל או אדון וכדומה, וזה עשוי להצביע על כך נופלים על האדמה הצחיחה, או שהאנשים רומסים אותה ברגליים לאחר נפילתה בזמן שהם היו חאמיד, והם לקחו חלק מהם מעידים על פרנסה, פוריות וכסף, שכן הם גשמים מועילים בעלי משמעות רבה, וערבים קוראים לגשם שמיים, כי הוא יורד ממנו ….

פרשנות של חזון הגיהינום אנו מחפשים מקלט אצל אלוהים ממנו אבו עמר מוחמד בן ג'עפר בן מטר אמר לנו : חמד בן סעיד בן מוחמד אמר לנו , הוא אמר : מוחמד בן יקוב אלקרביסי אמר לנו, מוחמד בן אבי בכר אל-מוקדמי. אמר לנו אל-חכם בן זוהיר, אמר לנו תאבת בן עבדאללה בן אבי. בסמכות אביו, בסמכות סבו, הוא אמר : מי שרואה שהוא נשרף, הוא בגיהינום . אם הוא רואה את זה כאילו מלך לקח את הובלתו והשליך אותו לאש, אז חזונותיו חייבו את השפלתו . אם בעל שומר האש ראה ירייה רעילה, הוא היה נותן לשוטר, להורג, או למי שייסר את הסולטאן . אם הוא רואה אש מקרוב, אז הוא נקלע למצוקה ולצער שממנו הוא לא יכול לברוח, כי אלוהים אדירים אומר : ~ והפושעים ראו את האש, אז הם חשבו שהם לוקחים אותה ולא מצאו דרך לצאת ממנה . ” והוא סבל מאובדן לא מוסרי, כי הקב~ה אמר: ~ ייסוריה היו נטל .~ חזונותיו היוו לו טעם מקדים לחזור בתשובה מחטאו ….

…האם החיפוש אחר פרשנות חלומית מוביל למה שמכונה חרדת ציפייה, ואז מוביל לאשליות, אשליות וחשיבה פסימית? זו נקודת מבט, ואני שומע את זה הרבה ממקצועות הפסיכיאטריה, והאמת היא שזה יכול להיות נכון לגבי קבוצת חולים, והם מעטים, אך רבים מאלה שיש להם חזונות חוזרים עשויים משמעותם מעידה על בשורות טובות או חדשות טובות, וחלומות חוזרים עלולים להעיד על חטא שהתרחש איתו החולם, ואז ביטוי החלום הזה הוא סיבה לבעל החלום הזה לוותר על חטא, וייתכן שזה חטא גדול . לסיכום : בהשערה זו יש מטפלים מסוימים, פסיכולוגים אינם מאמינים בסך הכל ואין להכליל אותם לאנשים עם חזונות או חלומות חוזרים ונשנים . הנחה זו עשויה להיות הסיבה לעוינות של קבוצה גדולה מהם לביטוי חזונות, אך יש להבחין כאן בין חזונות, חלומות וחלומות, ורבים מדבריהם של פסיכיאטרים חלים על מה שמכונה חלומות מקטרת. , אשר שונים מהחזון שהוא מאלוהים ולא מהחלום שהוא מהשטן, אז שיידע זאת . לסיכום : אני מציין כאן שהיבטי החזון אינם נפרדים ואין ביניהם שום קשר, אלא קשורים זה בזה במובן שמי שמביע לא צריך להשמיט אחד מהם, לכן לראות תאריכים ולאכול אותם, למשל, אינו ראוי לשבח אלא אם כן הוא נתמך על ידי ההיבט הלשוני והזמני, ולא תמיד ניתן לראות ראייה באש אם זה חורף. היא נתמכה על ידי הצד הנגזר של החזון, ואנחנו יכולים לומר שהאיור הבא מראה לנו את ההיבטים של חזון חופף : מעגל זה מסתובב במוחו של האדם המביע את החזון כאשר הוא שומע את החזון, ובזמן קצר מאוד; הוא מנסה לקשר את החזון לאחד ההיבטים על מנת להגיע בשלום לחוף הישועה, שהוא הביטוי שלו, ולכן הפרשנות נקראה ביטוי, כאן אני מציע הדרכה למי שרצה לבטא : 1_ חימוש עם נשק הידע המשפטי מהקוראן הקדוש, סונה של הנביא והשפה הערבית ומילים נרדפות וניסוחיהם, בידיעת זמן החזון, ובחקירת הבעלים . 2_ לקחת בחשבון את הספרות הלגיטימית בעת הביטוי, וללכת על פי הנימוסים והשלום עליו . 3_ לא להפחיד אנשים ולהטיל אימה עליהם עם התוצאות שהושגו – מחשבה – על החזונות . 4_ לא להיות בטוחים לגבי הביטוי על ידי מי שמביע או נשבע לביטוי, לכן ביטוי החזונות נובע משערות כשהוא מתברר לנו . 5_ לא להגדיל ידע מסוג זה בכל מפגש או הרצאה; מכיוון שהדבר מוביל ליתר ביטוי בכך שאינו מקיים את המגבלות שציינתי בהיבטים של ביטוי החזון, כשם שמי שנמצא יותר באמנות נשרף בו וזה ידוע . 6_ לחצות את עצמו לא לומר שמי שמביע איזו תובנה או השראה בהמלצה זו של עצמי, הורה לנו לא לשבח את עצמנו . 7_ זה אחד להביע – מה שהוא היה מסוגל – צריך לנסות כדי חזיונות תוסט טוב, ואם הוא לא יכול למצוא דרך בשביל זה, הוא לא צריך להביע אותם ולהיזהר מהם . 8_ לא להסתמך על חלומות ואשליות, אז כמה אנשים עובדים עם מדע זה בעידן הזה, והרבים שנכנסים אליו ושואלים אותו למעט סימן אחד, אם כי עצוב, מצביע על כך שהפכנו לאומה חלומית, בורחת מ המציאות המרה והעצובה שלה, של חלומות, ואז בניית ארמונות, והגשמת הניצחונות, התפילה בירושלים ותבוסת הצבאות והריבונות על העמים, לא על ידי פעולה אלא על ידי חלום, וזו המציאות המרה שלנו , ויש להכיר בזה תחילה על מנת לתקן זאת ולטפל בה, ואז אנו נפטרים מחולשה זו וזמה . 9_ מי שמביע את עצמו צריך לשמור את סודות האנשים ששואלים אותו על חזונותיהם, ולא לגלות אותם בגאווה או בלעג . כן, עלינו להצטרף לשורות המדינות המתקדמות מבחינת מדע, כוח וכלכלה, מציאות ולא חלום, אלא אם כן הם הגיעו לאלוהים, יעידו ….

…האם ספרי פרשנות חלומות קיימים מועילים להסביר את החזון לבעליו? מלכתחילה זה מועיל לביטוי, שכן במה שאלוהים ניחן בידע שלו על מקורות האמנות הזו, הוא יכול לחלץ את הביטוי המתאים למצב הרואה, ואביא כאן דוגמה : אם רופא נכנס לבית מרקחת מלא בסוגי תרופות, הוא יכול ליטול את התרופה המתאימה למצבו של מטופלו, אך אם המטופל נכנס לבית מרקחת זה הוא עלול ליטול תרופות שאינן מתאימות למצבו, או שהוא עלול ליטול תרופות הגורמות לעלייה במצבו. מחלה . הדבר נכון גם לגבי המהנדס שיכול לקחת את הכלים המתאימים שלו וליצור איתם בית, או לתקן איתו מכונה וכן הלאה, בעוד כלים אלה הם למשל עם הבעלים, והוא לא יכול להכין מהם משהו מ להשתמש . השהיה : אל תתפשרו על סודות השואלים : הפסקה חשובה זו מופנית למביעים שאנשים הפקידו על סודותיהם ושמו בהם את אמונם המלא. ביניהם גילוי של עניינים פרטיים מסוימים בפני הצופה, ולחלק מהשואלים ניתן לספר על כמה מסודותיהם, למשל, בהם יש מחלה פסיכולוגית, או אירוסין, או קרע ברחם, או בעיה ספציפית לאחד הילדים או בעיה עם ההורים, או בעיה עם חוב או עם סוכנות ממשלתית … וכך הרשימה נמשכת, כי אלוהים, אלוהים, באנשים האלה הסתירו את סודותיהם אותם, וכל מה שתישאלו לגבי החזונות הללו, הם לעולם לא אומרים להם ועצה לכל מעבר : אל תתפשרו על סודות השואלים ….

…מזל קשת היא אישה שממהרת ללדת, או ילד, אח, או מסע או קרבה לאלוהים הכל יכול . והחרטום בכיסוי של ילד ברחם אמו . החרטום עם כלי נשק אחרים, סולטן ותהילה . ומי שנותן לאשתו קשת, היא יולדת ילדה, ואם האישה נותנת לו קשת, יהיה לו בן . הארכת הקשת ללא חץ היא מדריך טיולים . ומי שיראה שהאריך קשת ערבית, הוא ייסע לאדם מכובד לנסוע בתפארת, ואם הקשת היא פרסית, הוא ייסע לאנשי עג'ם . הפסקת הגיד היא עדות לחסימת נסיעה ומעידה על גירושין של אישה . והקשת השבורה היא עדות למות האישה או הנער ובן הזוג או קרובי משפחה כלשהם, ואולי הקשת מעידה על מנדט, ושבירותה מעידה על בידוד . הקושי של הקשת הוא אינדיקציה למטייל לעייפות רבה מדי, לסוחרים לאבד, אצל הילד לאי ציות ובאישה לאי ציות, וקלותה מעידה על ההפך מזה, ואם הוא זורק חץ עליה ופוגע במטרה, הוא משיג את מטרתו . ואולי לראות את החרטום מעיד על קרבה לכמה מהאצילים , כי אלוהים אדירים אומר : ~ ואז ירד ותלה ~ את הפסוק . ומי שמאריך קשת ללא חץ, הוא ייסע רחוק ויחזור למצב טוב : אם המיתר מנותק, הוא נשאר במצב אליו נסע אם היה מגיע אליו . ואם קשתו נשברה, אסון קורה לו בסמכותו, על ידי צו ואסור . לזרוק מקשת האגוזים זה לזרוק את מי שזורק אותו . מי שנוטל קשת יכה נער צעיר וירוויח יותר סמכות . ומי שרואה שהוא חוצב קשת והוא רווק ומתכוון להתחתן, הוא יתחתן ואשתו הולכת להריון כשהוא נכנס איתה . ואם הוא נכנס לתפקידו, הקהילה אינה מצייתת לו . אדרבה, הוא הפך את פרשנות הקשת לאישה, כי אנשים אומרים : אישה היא כמו קשת , אם המפלס שלה נשבר . החרטום המיוחס לילד הוא ילד שיש לו כתיבה ואותיות, ואם הוא מושיט קשת שיש לה קול צלול וזורק אותה ומבצע את החץ, אז הוא הולך בעקבות מדינה מכובדת ומבצע את מצוותו על צדק ו הוגנות . נאמר כי מי שראה בידו קשת שבורה התחתן עם אשה חופשית ….

באשר לכבד, זה כסף, ידע וילד, ומי שרואה את מה שמקשט אותו או מבזה אותו מיוחס למה שהוא הזכיר, ומי שרואה שהוא אוכל מהכבד של כל מה שהיה, אז זה מקבל כֶּסֶף. אם הוא מבושל, אז זה מותר, ואם לא, אז לא אוהבים אותו….

באשר לכל סוג בשר שאוכלים את הבשר שלו, כל אחד מהם הוצג בפרק שלו ובפרשנותו, אך אני מזכיר את הסוגים הללו בגלל השוני בהם והרלוונטיות שלהם. באשר למה שהעוברים ושבים הזכירו, המעשיר את הפרט של כל חיה ואת מינה, ונאמר שכל בשר החי הוא משביעיות של מפלצות ועופות טרף, הם נמסרים בכסף אסור על ידי המלכים ….

וקשת הקשת פירשה את השליח וייתכן שהיה שליח של שליח ….

באשר לשולחן, זה מתפרש בדרכים שאמר אל-קירמני, מי שראה שהוא אוכל לשולחן, אז הוא ירוויח טוב ופרנסה על אמירתו, אלוהים אדירים, אלוהים שלח אלינו שולחן משמים יהווה עבורנו חג הפסוק, ואולי השולחן היה שדה למלחמה, מפגש ואכילה מעליו, סכסוך בידיים, כל הסובלים את עצמו ועובדים בחיי נפשו ….

הדו-קרב נכלל בהיבטים, כך שמי שרואה שהוא הפך לדו-קרב והיה מלך, אז הוא מציין את הכוח שברשותו ואת האיתנות שלו, ואם המחפש הוא מדען, אז הוא ייחודי בידע, ואם הוא סוחר, הוא מקבל הרבה כסף מהעסק שלו, ואם הוא עני, הפרנסה שלו מספיקה ….

ונאמר שאדם בא אל הנביא, יהי עליו תפילת אלוהים ושלום, ואמר, שליח אלוהים, הלילה ראיתי את נפשי ואת דעתי התקבצו בצלם בני אדם, אז הוא בא אלי ושתה איתי יין כמו שנהגנו לעשות בג'היליה, כך אמר עליו השלום : המוח מתפרש על ידי חלוקת העולם, והנפש מתפרשת על ידי חלוקת העולם הבא ….

האבל מתפרש על ידי אדם שנאמר שהוא אמר שאם הוא היה מעם הצדק, זה יהיה טוב ….

באשר לכתיבה, זה מתפרש בצורה, ומי שרואה שהוא כותב טעות בזמן שהוא אינו יודע קרוא וכתוב, אז הוא מציין שאנשים השיגו פרנסה באמצעות טריק והונאה, ואם הוא סופר או מדען והוא רואה בעצמו כותב, אז זה מצביע על טובות ותועלת והשגת פרנסה רבה, ואם הוא עבודה ותפקיד אז הוא מבודד מעמדתו ….

ומי שחושב שהוא עשה רוח, ואם היה לו משכון, נדר או שבועה, אז הוא זונח את זה וחלקם אמרו שמי שראה שהוא מייצר רוח, אז הם כעסו ודיברו על זה, אם זה היה בקרב עם, אז קרתה בושה ושערוריה, ואם הוא ראה שרוח יוצאת ממנו בקול בלי כוונה, הוא הקל על זה וניצח. בכוונה וברוח, החזון מעיד על אמירה מכוערת…

קאל פירש אדם אומר רע לאנשים ….

ושומר הסף פירש איש בעל סמכות רבה שיגרום לאנשים להתארגן על הידיים ….

פי הטבעת הוא התיק של בעליו, החנות שלו, בית החנות שלו והמושב שלו, ומי שרואה בו משהו שמקשט אותו או מבזה אותו, אז הביטוי שלו בזה ומי שרואה שהוא יוצא מפי הטבעת שלו מה שהוא לא הכרחי או נכנס לתוכו כאילו זה לא טוב בו, ומי שרואה שהוא מריח ריח ריחני ממנו, אז זה שבח וזיכרון יפה ממנו, ואם הוא רואה כנגד זה, הכסף שלו

…פרופסור אבו סעד, שאלוהים ירחם עליו, אמר : עורו ועורו של האדם הם כיסויו . והחשיכת העור בפרשנות תדגיש את עזיבת הדת…

באשר לטבור, זה הטיפול באדם ובהנאתו ובאשתו, ומי שרואה בו משהו מעטר או מביש, ואז הפרשנות שלו בזה

כמה מהבטאים אמרו: שמעתי מהשיח 'מוחמד אל-קרוני, אחד מהשיחי' הביטוי, שיש מלכים שראו בשנתו כאילו אכל בת-ים, אז הוא אמר לו את זה, אז אמר לו שתאמין במשהו שירחיק ממך את הרע. פיקוד ומג'ה לכאורה ….

באשר לכופתאות, ראייתם מתפרשת בחריצות עד לסוף המבוקש, ורכישת כסף בשפע, שפע, הנאה, חיים ושמחה ….

באשר לחוגרת, היא מתפרשת על פניה, ואל-קירמני אמר שאלג'יג'ה היא אישה יפה או עוזרת יפה ….

באשר ללב, זה מוחו של האדם, שכלו, מוחו ודתו. כל מה שהוא רואה בזה מזיין או שין, אז פירושו בזה וכמה מהם אמרו שאם אדם רואה לב, זה טוב בדתו ובתחושת ההיגיון הטובה, ומי שרואה את ליבו נחטף והולך ממנו מדובר בארבעה היבטים של פחד חמור, טירוף, שחיתות דת והתרחשות אסון. שחור ומכוסה ברעלה, הוא אבוד מהאמת ומחטאים רבים…

באשר לקונוס, אם הוא ממתכת, אז הוא מועבר למשרת, ואם הוא מחימר, אז הוא מועבר למשרת במידה שראה אותו. וג'אבר אל-מג'ריבי אמר שהחרוט מועבר בכסף ובחסד, ואם החרוט הוא מעץ, זה מעיד שהוא אסף כסף בטריק ואין לו שום הישרדות ….

באשר לכתיבה, היא מתפרשת על ידי הדרך בה המדינה הולכת ומפיגה את הצורך, ומי שחושב שהוא כותב וההשפעה של כתיבתו לא מופיע. אם הוא מעסיק, אז הוא מפוטר, במיוחד אם לכתיבה יש ציון ….

חלב הנמר מעיד על ניצחון האויב, ואויב עשוי להופיע בפניו ….

באשר למרתון, זה מתפרש באופן שאבו סייד, המטיף, הברטון, אמר שהוא מפרש את רצינות האדם ….

באשר לסוגי הספרים, הם ספוראדיים, ולכן הספרים שהורדו מציעים את הביטוי שלהם במקומם, כמו גם את הכרכים. באשר למה שאנו מזכירים כאן, הם ספרים בפרט, והם גם על סוגים נפרדים, שכל אחד מהם מגיע בנפרד . באשר לבריתות ולמסורות, הם מתפרשים על פי היבטים, ומי שראה ברית או מסורת והיה ממשפחת המלך הוא השיג או היה כשיר לתפקיד אליו הגיע, ואם הוא נמצא בתפקיד, אז זה מתפרש. בשתי דרכים אם הוא אדם אמין, הרי שהוא גידול וגובה עבורו, ואם הוא מאנשי אי מוסריות, יתפרש על ידי הסרתו ….

ביחס לראיית החברים, מי שרואה ראש כרות ויש לו עמדה וקוץ, הרי שזה גידול בהדרתו, ואם זה אחר מזה, הוא מקבל כסף וגאווה ופניו, וכל מי שרואה שראשו הוא ממנו מבלי להכות בצווארו או משהו כזה, אז הוא עוזב את הבוס שלו, את הוריו או את מוריו, ומי שרואה שהצוואר שלו הוכה ואם ראשו ממנו, אם הוא עשיר , מחסור בכספו, או עני, הוא עצלן, או עבד שהוא משוחרר או חוב, אלוהים הסדיר את חובו או מודאג, אז אלוהים ייפטר מדאגתו, ואם הוא חולה ומחלתו שם אין תרופה בשבילו המעידה על מותו ומי שרואה כי צווארו הוכה במלואו והמכה מכאיבה אז זה מצביע על ביצוע חטאים. זה יכול להיות יקר גדול וזה יכול להיות פרס וראשו של אדם עשוי להצביע על הונו. אם הוא רואה שראשו מוסר ממנו, אז הונו שבמסגרתו יורחק ממנו קומתו והוא עשוי לגלח את ראשו או לחלק את מכסה המנוע או את הטורבן שלו במלחמה או להרוס את חדרו או את גג ביתו ואם הוא עבד שמכר לו את אדונו וראה שראשו בידו בזמן שהוא מסתכל עליו, כי זה מדד להונו ולפרנסתו, ומי שרואה שהוא הלך עם הראש, אז הוא חולה וכספו עלול להיעלם ומי שרואה שראשו מוחזר לגופו הוא בשלוש דרכים החזרת כספים אבודים או חזרה לבוס שלו או ברכת מות קדושים ומי שחושב שהוא מדבר לראש יהיה טוב A הרבה מעשרה דירהם לעשרים אלף ומי שרואה את ראשיהם של אנשים מנותקים מציין כי טוב וברכת מות קדושים…

…באשר לשיער גוף : נטיעתו לגבר שילד את אשתו . שפע שיער הגוף לעניים מגביר את מצוקתו, ואובדן הוא הפוגה של מצוקתו . ושפע שיער הגוף למאושרים, הגדלת ההנאה והעושר, ואובדן שלו העושר הולך . הגדל את שיער הגוף לעשירים זה כסף, ולעניים יש חוב . ומי שעשיר בתנור, כספו מוציא בגניבה . ואם הוא היה עני, אז עליו להוציא את חובו ברצינות, מותש ותובעני . אם הוא רואה את שיער גופו לבן, אז אם הוא עשיר, אתה מאבד את כספו והוא יפקח על המוות . ואם הוא עני, אז זה חוב שהוא יכול לשלם . באשר לחוסר האפשרות של שיער גופו, שיער של בהמה או שבע, זה מעיד על נפילתו במצוקה . אשליה חזה צרה . אם הדהימי שלי היה רואה שחזהו צמוד, הוא היה סובל מהפסד מכספו . נאמר שחזהו של האדם הוא נדיבות, והצרות שלו עם אומללותו . שפע השיער על החזה הוא חוב שהוא רוכב עליו, ואם הוא רואה את החזה שלו הופך לאבן, אז הוא יהיה קשה לב . אבן סירין הגיע, איש אמר : ראיתי הרבה שיער צומח בחזי, וקשרו אותי . הוא אמר : עשיתי אמון ושילמתי את זה . וגם יכולת החזה מציינת את הדגל . אשר לשדיים, אשת האיש ובתו, כי יופיו הוא יופייה, והשחיתות שלו היא השחתה שלה . מי שראה אישה תלויה על שדה, אז עשתה זנות וילדה ילד של ניאוף, כי הנביא, השלום והברכה עליו, אמר: ~בליל שבי ראיתי אישה תלויה על ידה שד, אז אמרתי, הו גבריאל, מי זה? הוא אמר שהיא נולדה מניאוף . ומסופר שאדם בא לאבן סירין ואמר : ראיתי כאילו יש לי חזה גדול שהגיע ליער, שאתה עוסק בניאוף עם אסור . הסיבה לכך היא שהחזה הוא ממנו ומעורו, וזה אסור . במקום זאת, צדקת חזון זה היא נישואין אסורים . ונאמר שאם אדם יראה חלב בשדיו, אם הוא רלוונטי, הוא יתחתן וילד אותו, ואם הוא היה צדיק, הוא ציין לשמאלו, ואם היה צעיר, הוא ציין אריכות הימים שלו . לגבי הצעירה, אם היא רואה זאת, זה מעיד על הריונה ולידה, ולגבי הזקנה, אם היא רואה זאת, זה מעיד על עוניה ועל אובדן כספה, עבור בתולה אם היא רואה שזה מעיד עליה חתונה, והצעירה אם היא רואה שהיא מעידה על מותה . ואורך חזהו של האיש עד שהם פוגעים בחזהו, הוא עדות לגחמה שאינו מסופק על ידי אלוהים אדירים, ונאמר שהיא עדות לקול ילדים . אם לא היה לו בן זה מעיד על עוני ועצב . ואורך שד האישה הוא מעבר לגבול, עדות למטרת העצבות . אם נשים היו נגועות בצער, הן היו מושכות ושורטות את שדיהן . ומי שרואה את זה כאילו הוא יונק אישה, הוא יחלה, אלא אם כן אשתו בהריון, אז היא תלד בן . אם בעל החזון הוא אישה, היא תלד ילדה . הבטן : מי גלוי ומבפנים בעליו של האיש ובנו, או קרוב משפחתו של שבטו, או ארונו ומקלט ילדיו . והקטנות של מעטים אלה, ומספרם הגדול של אלה . וקטנותו ללא רעב היא מחסור בכסף, ואם הוא רואה שהוא רעב, אז הוא נזהר, והוא מכה בכסף השווה לכמות הרעב ממנו . נאמר שעצם הבטן אכלה ריבית, והליכה על הבטן התרגלה לכסף . אם הוא יראה שהבטן שלו נעשתה קטנה, אז הוא יהיה הרבה מטען . שובע הוא עושר של כסף, וצמא רע בדתו, והשקיה טובה בדתו ….