חולם על מרימה הרבה רבעים

…הציפור הלא ידועה היא אינדיקציה למלאך המוות, אם היא מרימה חלוק נחל, עלה, תולעת וכדומה ועפה איתה לשמיים מבית בו מת אדם חולה וכדומה . הוא עשוי להתייחס למטייל שראה אותו נופל עליו, והוא יכול להתייחס לעבודה של מי שראה אותו על ראשו, על כתפו, על ברכיו או על צווארו, כי הקב~ה אומר : ~ וכל אדם קשר את ציפורו בצווארו ~ , כלומר עבודתו, ואם היא לבנה אז היא טהורה, ואם היא כהה צבעונית, זו עבודות שונות שאינן רשת, רק שיש לה אישה בהריון, הציפור הייתה ילד זכר, אף כי נקבה היא ילדה, הסיפור חי ונשאר איתו, והוא טס היה מעט להישאר . באשר לגוזל שאינו מאכיל את עצמו, הוא משריץ על הנושא אותו, מוצא אותו או לוקח אותו, אלא אם כן יש לו טלה, כך שהוא ילד, וכך גם כל חיה קטנה של החיה . באשר לציפור הגדולה והשביעית שלה . זהו סימן של מלכים, נשיאים, אנשי עושר, מלומדים, אנשי עושר ועושר, ובאשר לאוכלי נבלות כמו העורב, הנשר, הטל דבש והמרמוטה, אז הם לא מוסריים, גנבים או בעלי רעות, ולגבי על ציפורי המים, הם מפוקחים, הם הגיעו להנהגה בשתי דרכים, והם פעלו בין שתי מעצמות : סמכות המים וכוח האוויר, ואולי זה הצביע על גברים שנוסעים ביבשה ובים . ואם נשמעו הם נאנחים ובוכים, ובאשר למה שהציפורים שרות או מתאבלות, הם היו שרים ונח, זכר או נקבה . באשר לציפורים הקטנות ביותר, כמו דרורים, זחלים וזמיר, הם נערים צעירים : וקבוצת הציפורים היא זו שבבעלותה או שיש בה כסף, דינרים וסמכות, במיוחד אם הוא דואג לכך, מאכיל אותו. או להקצות אותו ….

…וכמה מהמביעים אמרו: אני שונא את חזון הקהילה, כי הפתגם בקרב אנשים, הקהילה, הוא ארבע אותיות, כך שאם הסחת הדעת מרימה, היא נותרת זחילה, ואם היא מעלה את הכף, נשאר רע. כך שאין בזה טוב מבחינת המשפט ….

…סגולה : משרתת אדוקה, מרימה אותה ומנשקת אותה ….