…גשם : מעיד על רחמיו של אלוהים, דתו, הקלה ועזרה, ידע, הקוראן והחוכמה, מכיוון שמים הם חיי הבריאה וטובת האדמה, ובאובדן הרס האנשים והבקר והשחיתות העניין ביבשה ובים, אז מה דעתך אם המים שלהם הם חלב, דבש או שומן . זה מעיד על פוריות, שגשוג, מחירים זולים ועושר . מכיוון שהוא הסיבה לכל זה, והוא מופיע, וכיצד, אם מדובר בחיטה, שעורה, שמן, תמרים, צימוקים או אבק ללא אבק, וכן הלאה, מה שמעיד על כסף ופרנסה, וזה עשוי להצביע על צרכים לרדת מהשמיים כמו ארבה, ברד או רוח, במיוחד אם הם נמצאים בו אש או מימיו היו חמים, כי אלוהים, כבוד לו, ביטא בספרו את מה שגילה לאומות ייסוריו עם גשם, כמו האומר הקב~ה : ~ וגשמנו עליהם, כך הגשם של האזהרים .~ ואולי מסומן על ידי מרדה ודם שנשפך, במיוחד אם מימיו היו דם . ואולי המחלות והמחלות מסומנות על ידי אבעבועות שחורות והציור, אם זה לא בזמן ובזמן שהוא מזיק לקור שלה ולנקודה הטובה שלה, וכל מה שפוגע באדמה ובצמחיה ממנה מזיק לגופים שנוצרו גם ממנו וגדלו בו, אז מה אם הגשם היה במיוחד בבית, כפר או יישוב לא ידוע, ואולי זה הצביע על מצוקתו ויסוריו של הסולטאן, כמו יריבים וסדרים, במיוחד אם זה היה גשם עם חיים, וכן הלאה . בין עדויות הייסורים, ואולי עדויות לרפואה, לתבונה, למניעה ולחופשה עבור מטיילים, בעלי מלאכה וכל מי שעובד באוויר הפתוח, כי אלוהים אדירים אומר : ~ אם יש בך נזק מגשם .~ מי שראה גשם ציבורי במדינה, אם העם היה בפריון ירוד, מחירם היה זול, אם עם גשם כפי שהוא ראה אותו, או על ידי חסד שלו, או ספינות שהציעו אוכל . ואם היו בדיכוי, ייסורים ומחלות, אז זה ייעלם מהם אם הגשם היה מועיל באותה תקופה, ואם הוא היה מזיק או שיש בו אבן או אש, מכפיל את מה שהם נמצאים בו, ואת תדירות איתם בהתאם לחוזק והחולשה של הגשם . אם זה היה ריסוס, העניין קל לראיה . ומי שרואה את עצמו בגשם או לכוד מתחת לגג או קיר, אז הוא מזמין נזק באמצעות דיבור ופגיעה . או שהוא היכה ככל שהגשם היכה בו, או שהוא נפגע על ידי מנקז אם הוא היה חולה, או שזה הזמן שלו, או שהמקום היה המקום שלו . באשר לאסור מתחת לחומה, או שהוא נעדר מעבודתו או מנסיעתו או בגלל מחלתו או מסיבת עוניו, או שהוא כלוא בכלא על פי המסקנות בכל היבט זה מקום בו ראה את עצמו ועם התגברות ראייתו ומה בערותו, אלא אם כן שטף בגשם מטומאה, או טיהור ממנו לתפילה, או שוטף את פניו במים, כך ראייתו נכון, או שהוא נשטף בטומאה שהייתה על גופו או על בגדיו, אם הוא היה כופר, הוא הפך מוסלמי, ואם הוא היה חדשני או חוטא הוא חזר בתשובה, ואם הוא היה עני, אלוהים העשיר אותו, ואם הוא קיווה צורך עם הסולטאן או מישהו כמוו הצליח אותו, והוא הרשה לו את מה שהוא עשוי להזדקק לו . וכל סוג רצוי למינו, כי הוא ראוי לשבח, וכל סוג ששונא את סוגו שונא . ואבן סירין אמר : אין הקלה בספר אלוהים אדיר אם יבוא שם הגשם, הוא מעונן, כמו שאמר הקב~ה : ~ וגשמנו עליהם גשם .~ והוא אמר : ~ ואנחנו התקלחנו אבנים עליהם .~ אם זה לא נקרא פרג 'גשם הציבור הרחב, לפסוק : ~ וירדנו משמים, מים מבורכים ~ , ואמרנו כמה מהם : גשם מראה שיירת גמלים, וגמלי השיירה מראים גשם . והגשם הכללי הוא אבסורדי, ואם הוא רואה שהשמיים גשמו חרבות, אז אנשים נגועים בוויכוחים ומריבות, ואם יורד גשם של אבטיחים, הם חולים, ואם יורד גשם בלי עננים, אז הוא לא מכחיש את זה. , כי הגשם יורד מהשמים . ונאמר שהוא הקלה ממקום שאין בו תקווה, ופרנסה ממקום שלא נחשב . המילה גשם ומים שנופלים וכדומה, נכונה יותר בפירוש מהמילה גשם ….

…אל-חאסה : מציין גברים ונשים, נשים צעירות ונהרות לבנות נספרות, כי זה מהאדמה ועל שינון וספירה, בגלל הידע או השירה שספג התלמיד, העלייה לרגל וזריקת אבנים, האכזריות ומצוקה, ועלבונות והשמצות . מי שראה ציפור יורדת משמים לארץ, אז הרים חלוק נחל ועף איתו, ואם זה היה במסגד, אדם טוב או אחד הצדיקים נספו ממנו, ואם החזון איש היה חולה, והוא היה בין האנשים הטובים או מישהו שהתפלל גם בזה, ואף אחד לא מעורב בו במחלה. מי שמתפלל גם בו, אז האדם עם החזון מת, ואם הוא הרים את חלוק הנחל מכנסייה, השיקול לשחיתות של המטופל הוא כמו זה שהצגנו, ואם הוא אסף אותו מבית או ממקום לא ידוע, אבוד המטופל של האדם שהיה לו ראייה מילד או אחר, כמו זה שאסף מספר חלוקי נחל וגורלם בבגדו או בלע אותו בבטנו, ואם הוא הרים אותו ממסגד או מבית מלומד או ממעגל גברי, הוא ספר מהידע והקוראן, והוא נהנה מהזיכרון ומההצהרה באותה מידה שהוא הרים מהמצור . אם זה נאסף מהשווקים או מדונמים ושורשי עצים, אז זה מרוויח מהעולם, ובדירהם זה מורכב עבורו מסיבה של פירות או צמחים או מסחר ותיווך, או מלבקש ולתת צדקה כל אדם על פי דאגתו והרגלו בהתעוררותו . אם לכידתו היא מהים, אז מתנות מהסולטאן אם הוא משרת אותו, או מרוויחות מהים אם הוא סוחר בו, או ידע שהוא רוכש מדען אם זו בקשתו, או מתנה וקישור מאת אשה עשירה אם יש לה בן או משהו דומה . באשר למי שזרק אותו לים, הכסף שלו נכנס אליו . ואם הוא זורק אותה לבאר, הוא לוקח כסף להתחתן או לקנות משרת . ואם השליך אותו בגשם או בתנאי אוכל, או במחסן של הים, הוא קנה עם מה שהיה לו או כמו שהוא זרק אותו, סחר שמעיד על המקום בו זרק את מה שהיה איתו . פשוטי העם אומרים : זה וזה כל כך זרק מה שהיה לו של דירהם לתוך חיטה או שמן או משהו אחר . אם הוא זרק להם חיה, כמו אריה, קוף, ארבה, עורב וכדומה . זה היה בימי החאג ', וזה הודיע ​​על ידי העלייה לרגל ויידוי האבנים בעתיד פקודתו, כי מקור זריקת האבנים הוא שגבריאל, עליו השלום, ציווה על אדם, שלום. יהיה עליו, לזרוק את השטן כשהוא הוצג בפניו, וזה הפך לסונה עבור בנו . אם הדבר לא נעשה בימי חג'ג ', חלוק הנחל היה תחינתו כלפי אויב או אדם לא מוסרי, או קללה והעלבה שלו, או עדויות להעיד נגדו . ואם היה זורק אותם נגד הגזעים האלה, כמו יונים ומוסלמים מקרב העם, האיש היה עוקב, מדבר בצדקות והנשים מוגנות ….