…ומי שרואה כפר שלקח את חיותיו, כרת את עציו או רעה את עיבודו, זה מעיד על העוני של בני עמו ועל שיבוש ענייניהם, ועל חזונות הכנת הפריון והברכה של הכפרים, כמו גם על השקייתם ומשקים אותם ….

…ומי שרואה שהוא הרג אותו, הוא ינצח את עצמו וילך בדרך הצדק ….

…ומי שיראה שהוא חופר את האדמה ואוכל את אדמתה, הוא ימצא כסף ….

…ומי שרואה שהוא השלים את תפילתו ואז מבקש סליחה מאלוהים אדירים ומפנה אותו לכיוון הצ'יבלה, אז תפילתו תיענה, ואם פניו לא פונים אל הצ'יבלה, אז הוא עושה חטא, אז הוא חוזר בתשובה מזה ….

…ומי שרואה שהוא קטף שיער מחזהו או מגבו, אם יש לו אמון שהוא יכול לעשות לבעליו ולפני שיער הערווה יש נזק, אבל אם האישה רואה את זה, זה ראוי לשבח, וזה נאמר שאם האישה תראה שהוא נחתך, זה יביא למצוקה ולפגיעה ….

…ומי שרואה שהוא מושך את מוגבלותו או את פי הטבעת שלו, הוא נאלץ ….

מי שרואה אחד מהם או את כולם בחיים, חזונותיו מעידים על כוחה של הדת ואנשיה, וזה מעיד כי החזון איש זוכה לתפארת ולכבוד, והוא עליון.

…ומי שרואה שהוא חופר את קברו של אדם שמכיר את ביתו, את שמו וכינויו, הוא ייסע בדרך במיוחד אם יגיע אליו ….

…ומי שנופל מגב ביתו וישבור את ידו או את רגלו, הוא יסבול אסון לעצמו, לכספו או לחברו, או שיסבול שנאה מהסולטאן ….

…חזיונות האם אתה יכול לציין את המין או את שם הלידה? ההבדל בין שני הביטויים שופע במי שחושב שיש לו ילדה והוא בן, או להיפך , שהיא צינור הנובע מחשיבה , ובשביל האישה ההרה הזו מסוג זה חולמת על לידה ו מין הילוד נמצא בשפע , ורק המבקר מבדיל אותו משני הביטויים . באשר לבחירת שם הילוד על סמך חזון , אין צורך ליישם את המצווה המוצגת באמצעות חזונות או חלומות באופן כללי , וכאן עלינו להבדיל בין חזונות הנביאים, שהם גילויים המחויבים ליישם את החזונות של אחרים , ואין ליישם אותם , במיוחד אם זה בא עם פקודה זה מפר את השריעה , למשל , ולגבי מה שמתקבל דרך חזונות עבור חלקם ונושא צו לשם שם , זה לא חובה לדבוק בזה ואין שום חטא עלי שמפר אותו ….

…אם הוא רואה אישה, מגלה את חוסר האונים שלה עד שיראה את העגל שלה, הרי שהעניין המיוחס לכך מפקח על הדורות וצורף לחוב ממסחר או ממדינה ….

…מי שמת את ידו או את רגלו, הוא מעטר את קרבתו ללא קישוט הדת, ומכסה את תנאיהם . אם ההמוגלובין אינו נמצא במקום ההמוגלובין, אז הפחד מכה בו ואז הוא ישרוד ….

ומי שראה את הכעבה את ביתו, הוא עדיין יהיה בעל סמכות ותהילה בקרב העם,

…ומי שרואה שהוא גילח את שער בית השחי או את הערווה, אז זה מעיד על צדקת דתו, ונאמר שהוא גילח את בית השחי, אם הוא ראה שהוא מורט את בית השחי, עדיף היה ….

החתול נמצא בחלום מציין את הספר, שכן הקב~ה אמר : ( והם אמרו : אדוננו זירז את החתול שלנו ביום הדין ) , או אולי החתול הצביע על ניכור האישה, הילדים והריב, הגניבה וזנות, חוסר ההגשמה והאזנה, הקריצה והלחישה, ואולי הממזר שלא הוא ידוע כאביו, והוא מציין את האדם טוב הלב שאוהב לקפוץ ולרקוד לליבם של אנשים . ראה גם פוס ….

…ומי שרואה את הניצוצות אוכלים את מה שבא לו, אז זה דיבור ורוע ומריבה או מלחמה בין עם ופוגעים בו, וחזון העשן הוא אימה גדולה ולחימה עזה ומלחמה, ואם עם העשן הזה שם היא להבה, אז זהו הריגה קשה שמשפיעה על אנשים, ואם היא ללא להבה, אז היא משולבת ללא מלחמה ופתיה בלי להרוג ….

באשר לחתול, מי שרואה שהוא תפס חתול, זה מצביע על כך שמשהו קרה עם אדם טיפש, וזה עשוי להצביע על מחלה אם החזון היה ביום ….

באשר לחתול, זה מתפרש לנוכח צער, ריב ועצב ….

…ונאמר כי מי שראה שהוא נמצא בבור, יהרגו אותו או יזימו אותו, כי אלוהים אדירים אמר: ~הוא אמר ביניהם, ~ אל תהרגו את יוסף וזרקו אותו להיעדר הבור . ”…

ומי שרואה שהוא הרג צבי, הוא יידחה על ידי אישה ….

ומי שרואה שהוא הרג נמר, הוא יברח מענייניו, ונאמר שהוא אויב שלא באויבים חמורים ממנו, והפרשנות שלו בכל מה שאדם רואה כאריה, אלא חמורה יותר באיבה ….

…ומי שרואה שהוא רוכב על דוב או הורג אותו, הוא ינצח את אויבו, ונאמר שהדוב מפרש אדם שהוא שונה בכל העניינים ומפרש אותו כפרשנות של כמה מפלצות ….

אל-קירמני אמר: ~מי שראה שהוא הרג עוף החול, זה מעיד על נישואיו לבת, בכר ….

באשר לאשכים, הם אחראים על הפרנסה, על הבנות ועל התחזוקה וההגנה. מי שרואה בהם מזיין או שין יוחס לכך, ומי שרואה פגם באשכיו, אז אויביו כובשים אותו, ואם הוא רואה אותם בידו של אדם, אויבו מנצח, ואם הוא רואה כאילו הם נעדרו ממנו בלי כאב או מסרו אותם לאף אחד, ואז הוא נולד למישהו אחר. לייחס לו ולקחת אותם הוא מותם של הילדים, ומי שראה שהם מנותקים והיה לו חולה, אז הוא ימות וייתכן שהוא הפרדוקס של שתי נשים, ומי שראה אותם גדול מעיד על התנזרותו מרוע אויביו וכמה מהם אמרו כל סריסי האדם ובעלי החיים הם כסף, ומי שיש לו כל זה והולך ממנו יתפרש בכסף ומי שרואה שהוא התבגר חלק מזה יצא של מקום ונעלם, כי הוא מקבל עבורו כסף בלי הפרצוף ומוציא אותו במקום…

ומי שחושב שהוא מכה משהו בהרון אם זה ממאכל, אז זה מצביע על כך שיש טוב ותועלת בקושי עד כדי כך, ואם זה מתרופות, אז זה מתפרש בשלושה אופנים. אם מדובר בתרופת עיניים, אז זה מעיד על עלייה בחובות ….

…באשר לשדיים, הן בנות, כך שמה שקרה בהן יוחס להן. מי שראה שמשהו נובט במקומם הצביע על ריבוי הבנות וירידה בהן נגדו, ואם ראה שיש חלב בשדיו, הרי זה גידול בחובות, ואם הוא רווק הוא נשוי או נשוי, אז הוא מתעשר או שייח זקן שהוא עני או אישה צעירה שיש לה חיים ארוכים או אישה זקנה מציינת את מותה, או אישה רווקה שמתחתנת או ילדה צעירה מאוד, אז היא עלולה למות, ואם האישה רואה שהפטמה שלה מנותקת, אין בזה טוב, ובתה עלולה למות, ואם היא רואה את השד שלה מוכה באש, אז הבת שלה נפגעת מהמלך ואם היא רואה שהיא קשורה את השד שלה, ואז היא מציינת את לידתה מניאוף…

…ומי שרואה שהוא שם את הטבעת שלו באמון על מישהו או נתן לו ואז מחזיר לו את הטבעת שלו, אז הוא מאורס לאישה והוא לא עונה על זה, ומי שרואה שהוא שבר את הטבעת שלו לחצי , אז זה מעיד על התרחשות חלוקה בינו לבין משפחתו ….

…ומי שרואה את פני הח'ליף מקמט את מצחו, מביט בו בכעס, או רואה בו חסר או פגם, הרי זו ירידה בדת הרואה, והפגם שייך לו ….

…הוא גם סיפר שאדם בא אליו ואמר : ראיתי כאילו אני שופך שמן משורש עץ הזית, ואז הוא אמר לו : מה הסיפור שלך? הוא אמר : הלכתי לגלות כשהייתי ילד צעיר, והפכתי לחופשי והגעתי למספר הגברים. הוא אמר: יש לך אישה? הוא אמר שלא, אבל קניתי משרתת, הוא אמר תראה, היא אמא שלך . לדבריו, אז האיש חזר מביתו ועדיין חיפש את תנאי הילדה עד שאמו מצאה אותה ….

…ומי שרואה שבחזה את מה שאנחנו מכחישים כשהוא ער, אז זה לא ראוי לשבח, ואם הוא רואה את מה שהוא משבח, אז הוא ראוי לשבח ….

…אבן סירין אמר: מי שראה שהוא גילח את ראשו בימי חג'ג ', אז זה טוב בדת וכפר על חטאים, ואם זה בחודשי הקודש או בחלקם, זה מילוי החוב והיעלמות מצוקתם ומצוקתם, ונאמר שאם הוא ראה את זה עם עמדה אז זה לא ראוי לשבח, ואם האישה רואה את זה, אז זה מעיד על מוות בעלה או אחת מהמהרמות שלה, ואם היא רואה כי שערה נחתך או חלק ממנו, אז זה מעיד על מריבה עם בעלה ונאמר שהתרחש אסון, ואם היא רואה שכל שערה הפך לבן, זה מעיד על כך שבעלה הוא אדם לא מוסרי באופן אחר מזה ….

סוראט אל-אינשיאק מציין כי מי שקורא אותו, או מי שכותב את ספרו בשבועתו או מעליב אותו בדקדוק ובנימוס, או יקרא ממנו משהו, הוא יתלהב מהעולם ופועלו ויבקש תהילה ושבח בבריאה.