חולם על לא מוצא את דרכי הביתה

…ומי שרואה כפר שלקח את חיותיו, כרת את עציו או רעה את עיבודו, זה מעיד על העוני של בני עמו ועל שיבוש ענייניהם, ועל חזונות הכנת הפריון והברכה של הכפרים, כמו גם על השקייתם ומשקים אותם ….

…ומי שרואה שהוא צף בים ולא מוצא לו גואל ולא רואה צדק, אז יקרה אסון מטעם מלך גדול כדי שלא יוכל להינצל ממנה ….

…ומי שרואה שהוא מחפש תכריכים ולא מוצא, זה לא מחמוד ….

…ומי שרואה שהוא נמצא בבית לא ידוע שאינו מכיר ושומע מילים דומות לו בהתעוררות, או שהוא לא מבין מזה שום דבר, או מסיק ממנו לרוע, אז זה מותו והבית ההוא את קברו, ונאמר כי הבית הוא האישה אליה מתגורר הגבר, לא משנה מה הוא רואה מזיין או משם מדובר עליה ….

…ומי שרואה שאדם מת נותן משהו לא ידוע לקבוצה שהוא לא מבין, אז זה משהו שצריך ליידע עליו ….

…ומי שרואה שמישהו לוקח את היד שלו, הוא המקביל שלו ….

…ומי שרואה שאדם מת נותן לו משהו לא ידוע ולא משיג את מה שהוא, אז זה בכל מקרה תועלת. כמו כן, אם האדם המת נותן משהו לא ידוע, זה לא פוגע בו ….

…ומי שראה שהוא מוציא את קברו של אחד העם, בין אם הוא טוב או טוב, אז הוא חרוץ בהתנהגותו ובמה שהוא נהג לעשות ….

…ומי שרואה שהוא הוציא את קברו של אחד הנביאים, אז הוא ילך אחר סוננה שלו, ואם הוא ימצא משהו מגדולתו, אז חסידיו יהיו רהוטים יותר והוא ישיג את מטרתו מכך ….

מי שרואה אחד מהם או את כולם בחיים, חזונותיו מעידים על כוחה של הדת ואנשיה, וזה מעיד כי החזון איש זוכה לתפארת ולכבוד, והוא עליון.

…ומי שיראה שהוא חופר את האדמה ואוכל את אדמתה, הוא ימצא כסף ….

…ומי שרואה שהוא חופר את קברו של אדם שמכיר את ביתו, את שמו וכינויו, הוא ייסע בדרך במיוחד אם יגיע אליו ….

…ומי שנופל מגב ביתו וישבור את ידו או את רגלו, הוא יסבול אסון לעצמו, לכספו או לחברו, או שיסבול שנאה מהסולטאן ….

…חזיונות האם אתה יכול לציין את המין או את שם הלידה? ההבדל בין שני הביטויים שופע במי שחושב שיש לו ילדה והוא בן, או להיפך , שהיא צינור הנובע מחשיבה , ובשביל האישה ההרה הזו מסוג זה חולמת על לידה ו מין הילוד נמצא בשפע , ורק המבקר מבדיל אותו משני הביטויים . באשר לבחירת שם הילוד על סמך חזון , אין צורך ליישם את המצווה המוצגת באמצעות חזונות או חלומות באופן כללי , וכאן עלינו להבדיל בין חזונות הנביאים, שהם גילויים המחויבים ליישם את החזונות של אחרים , ואין ליישם אותם , במיוחד אם זה בא עם פקודה זה מפר את השריעה , למשל , ולגבי מה שמתקבל דרך חזונות עבור חלקם ונושא צו לשם שם , זה לא חובה לדבוק בזה ואין שום חטא עלי שמפר אותו ….

…אם הוא רואה אישה, מגלה את חוסר האונים שלה עד שיראה את העגל שלה, הרי שהעניין המיוחס לכך מפקח על הדורות וצורף לחוב ממסחר או ממדינה ….

…מי שמת את ידו או את רגלו, הוא מעטר את קרבתו ללא קישוט הדת, ומכסה את תנאיהם . אם ההמוגלובין אינו נמצא במקום ההמוגלובין, אז הפחד מכה בו ואז הוא ישרוד ….

ומי שראה את הכעבה את ביתו, הוא עדיין יהיה בעל סמכות ותהילה בקרב העם,

…ומי שרואה שהוא גילח את שער בית השחי או את הערווה, אז זה מעיד על צדקת דתו, ונאמר שהוא גילח את בית השחי, אם הוא ראה שהוא מורט את בית השחי, עדיף היה ….

…ומי שרואה שהוא השלים את תפילתו ואז מבקש סליחה מאלוהים אדירים ומפנה אותו לכיוון הצ'יבלה, אז תפילתו תיענה, ואם פניו לא פונים אל הצ'יבלה, אז הוא עושה חטא, אז הוא חוזר בתשובה מזה ….

…ומי שרואה שהוא מושך את מוגבלותו או את פי הטבעת שלו, הוא נאלץ ….

…ומי שרואה שהוא קטף שיער מחזהו או מגבו, אם יש לו אמון שהוא יכול לעשות לבעליו ולפני שיער הערווה יש נזק, אבל אם האישה רואה את זה, זה ראוי לשבח, וזה נאמר שאם האישה תראה שהוא נחתך, זה יביא למצוקה ולפגיעה ….

…באשר לתכריכים, מי שרואה שהוא בדה תכריך לאדם מת, אז זה מונפק ממנו ביחס לזה במקרה של המתים, הטוב והשכר והתגמול. ואם התכריכה היא למחייתו והיא ידועה, אז היא מגיעה למחפש מאותה צרה ועייפות, ואם זה לא ידוע אז עדיף. ומי שרואה שהוא לקח תכריכים מתים, ואם הוא מאנשי צדק, אז הוא עובד בידע מדויק ומוזר, ואולי הוא השיג כסף מצד אסור, ואם זה מאנשי שחיתות, אז זה מצביע על היעדר דתו ובלבולו באנשים ומי שרואה כאילו הוא עטוף בתכריכים כמו מתים עטופים קשורים בראשו וברגליו זה מעיד על מותו, ומה שלא היה קשור כמו הגופה של המתים, זו עדות לשחיתות עניינו, וככל שהתכריך פחות, זה קרוב יותר לחזרה בתשובה, ואם זה גדל, אז זה רחוק יותר, ומי שרואה שהוא מפריד בין התכריכים או מפריד ביניהם, אז הוא עושה חסד, ומי שרואה שהוא מחפש מעטה אך לא מוצא אותו, זה לא מחמוד. מישהו הגיע אליו עם תכריכים, כי הוא השיג ברכה ומי שרואה שהוא קוטף תכריכים של מתים, הוא ירחם עליהם, הוא ילך בדרכו, ומי שרואה שהוא לוקח תכריכים מתים, אם הוא היה מאנשי צדק אז הוא עבד עם ידע זר מדויק ואולי הוא קיבל כסף מצד אסור, ואם הוא היה מהעם המושחת אז זה מעיד על חוסר החוב שלו ומעוות את זה על אנשים ומי שרואה את זה כאילו הוא עטוף בתכריכה כפי שהוא עטוף המתים נקשרים בראשו וברגליו, כי זה מעיד על מותו, ומה שלא קשור כמו גופת המתים הוא עדות לשחיתות עניינו, ופחות תכריכים הם, זה קרוב יותר לתשובה, ואם זה גדל, זה רחוק יותר ומי שרואה שהוא מפריד בין התכריכים או מפריד ביניהם, אז הוא עושה חסד ומי שרואה שהוא מחפש תכריכים אבל לא מוצא אותו. זה לא אצל מחמוד, ומי שרואה שאדם בא אליו עם תכריכים, זה יקבל ברכה, ומי שרואה שהוא קוטף תכריכים של מתים, הוא ירחם עליהם….

…ומי שרואה שהוא מוצא חצי כיכר במקום לא ידוע ורוצה לאכול אותו, ומה שמעריכים, זה מעיד על כך שחייו יהיו קרובים ….

…אם הוא רואה אדם הסובל ממחלה או ממחלה שהוא מוצא, אז הוא חוזר לעניין בו יש לו טוב בדתו מהיום למחרת, אם זה ממחלה, ואם זה צפוף ללא מחלה הוא מגלה, אז הוא נוטה יותר לספור במספר שהבטיח לאדם, או משהו שנשבע לעצמו. או במילים שהוא דיבר, או במתנה שיצאה ממנו, ואולי זה מכעס עז שנעשה איתו ….

…ומי שרואה שהוא מבקש תום ואינו מוצא מים, העניין שהוא מבקש קשה לו, אך מקווים לו מחסדי ה 'להקל עליו ….

…אל-קירמני אמר, ~מי שרואה שהוא נמצא בכפר, זה לא מוצא חן בעיני הדת, כי אלוהים אדירים אמר: ~ כמו כן, אם אדונך לוקח את הכפרים, הם לא צודקים . ~…

…ומי שרואה הרבה יונים הפוקדות את ביתו, הוא מתפרש על ידי שפע הילדים והקרובים ….

…ומי שרואה שהוא ליווה אדם מת עד שבא לביתו, והוא נכנס ולא נכנס איתו, אז הוא נחלש והוא מתקרב למוות ואז בורח ממנו ….

…היא מבוססת על מתודולוגיית האמת, שיטות צדק, שליט צודק, מדריך לטוב וסדר ראוי להערכה, והדיון במה שאדם רואה בכל זה הוצג בכל העניינים השונים בפרק כ '. -שלוש, כי זה הנושא של הזכרה זו משום שהיא מונפקת בו על ידי פעולת אדם בהתעוררותו, והזהרתי על כך והזכרתי את המשמעות שמא תהפוך הארץ נקייה מלהזכיר את הדרך ….

…ומי שרואה שאין לו מסמר, אז הוא פושט רגל והסיבה שלו מצטמצמת, ונאמר שלראות את הציפורניים אם הן נשברות מעיד על מוות, כמו גם אם הוא רואה אותן כצהוב, ירוק או כחול ….

…ג'אבר אל-מג'ריבי אמר: ~מי שראה שמישהו מכה אותו ולא יודע מה הסיבה להרביץ לו, אז הוא ירוויח טוב וכסף וילבש משהו חדש. אם הוא מפחד מסקילת המכות, הוא בטוח ממה שהוא חושש . ~…

ומי שראה שאין בזה טוב, ונאמר שהם במצוקה ובוז ….