חולם על כותב את שמי

…ומי שרואה כפר שלקח את חיותיו, כרת את עציו או רעה את עיבודו, זה מעיד על העוני של בני עמו ועל שיבוש ענייניהם, ועל חזונות הכנת הפריון והברכה של הכפרים, כמו גם על השקייתם ומשקים אותם ….

…אם הוא רואה אדם שכותב את הקוראן בחימר או צדפים, אז הוא אומר בקוראן את דעתו ….

…אם הוא רואה אישה, מגלה את חוסר האונים שלה עד שיראה את העגל שלה, הרי שהעניין המיוחס לכך מפקח על הדורות וצורף לחוב ממסחר או ממדינה ….

…מי שמת את ידו או את רגלו, הוא מעטר את קרבתו ללא קישוט הדת, ומכסה את תנאיהם . אם ההמוגלובין אינו נמצא במקום ההמוגלובין, אז הפחד מכה בו ואז הוא ישרוד ….

…חזיונות האם אתה יכול לציין את המין או את שם הלידה? ההבדל בין שני הביטויים שופע במי שחושב שיש לו ילדה והוא בן, או להיפך , שהיא צינור הנובע מחשיבה , ובשביל האישה ההרה הזו מסוג זה חולמת על לידה ו מין הילוד נמצא בשפע , ורק המבקר מבדיל אותו משני הביטויים . באשר לבחירת שם הילוד על סמך חזון , אין צורך ליישם את המצווה המוצגת באמצעות חזונות או חלומות באופן כללי , וכאן עלינו להבדיל בין חזונות הנביאים, שהם גילויים המחויבים ליישם את החזונות של אחרים , ואין ליישם אותם , במיוחד אם זה בא עם פקודה זה מפר את השריעה , למשל , ולגבי מה שמתקבל דרך חזונות עבור חלקם ונושא צו לשם שם , זה לא חובה לדבוק בזה ואין שום חטא עלי שמפר אותו ….

…ומי שנופל מגב ביתו וישבור את ידו או את רגלו, הוא יסבול אסון לעצמו, לכספו או לחברו, או שיסבול שנאה מהסולטאן ….

…ומי שרואה שהוא חופר את קברו של אדם שמכיר את ביתו, את שמו וכינויו, הוא ייסע בדרך במיוחד אם יגיע אליו ….

…ומי שיראה שהוא חופר את האדמה ואוכל את אדמתה, הוא ימצא כסף ….

מי שרואה אחד מהם או את כולם בחיים, חזונותיו מעידים על כוחה של הדת ואנשיה, וזה מעיד כי החזון איש זוכה לתפארת ולכבוד, והוא עליון.

…ומי שרואה שהוא מושך את מוגבלותו או את פי הטבעת שלו, הוא נאלץ ….

…ומי שרואה שהוא קטף שיער מחזהו או מגבו, אם יש לו אמון שהוא יכול לעשות לבעליו ולפני שיער הערווה יש נזק, אבל אם האישה רואה את זה, זה ראוי לשבח, וזה נאמר שאם האישה תראה שהוא נחתך, זה יביא למצוקה ולפגיעה ….

…ומי שרואה שהוא השלים את תפילתו ואז מבקש סליחה מאלוהים אדירים ומפנה אותו לכיוון הצ'יבלה, אז תפילתו תיענה, ואם פניו לא פונים אל הצ'יבלה, אז הוא עושה חטא, אז הוא חוזר בתשובה מזה ….

…ומי שרואה שהוא גילח את שער בית השחי או את הערווה, אז זה מעיד על צדקת דתו, ונאמר שהוא גילח את בית השחי, אם הוא ראה שהוא מורט את בית השחי, עדיף היה ….

ומי שראה את הכעבה את ביתו, הוא עדיין יהיה בעל סמכות ותהילה בקרב העם,

…לראות את הקוראן . באשר לראיית הקוראן, הוא מתפרש על ידי המלך והשופט, ומי שסומך עליו בידע ובחוכמה. מי שרואה שהקוראן איננו, נשרף או נשטף, ואז מת, מלך, שופט או מלומד. ואם הסולטאן רואה שהוא כותב אותו, אז הוא נראה ידע וצדק, ואם סוחר רואה שהוא כותב את זה, הוא מרוויח כסף ומי שרואה שהוא קורא את הקוראן בקוראן או מסתכל בזה הוא מעיד על התפשטות הידע, החוכמה וההגינות שלו בבריאה, והוא עשוי לקבל ירושה ומי שרואה שהוא קנה קוראן הוא יסכים עם זה בדת ומי שראה אותו שהוא שרף עותק של קוראן, זה מעיד על שחיתות דתו וחוסר הדעת שלו. ומי שראה שהוא מכר עותק, נשלל ממנו השגת ידע והיה נתעב ומושפל. ומי שראה שהוא אכל את עיתוני הקוראן אז יקראו לו הרבה. הוא חי רק מעט, או ששופט רואה את זה, ואז הוא משוחד בשיקול דעתו, ומי שרואה שהוא קורע את ניירותיו, הוא יתעצל בתפילתו. מקורב ומי שראה שהוא פתח את הקוראן הוא לא מוצא בו כתיבה, כי אין בזה טוב והוא אולי רוצה שמישהו אחר יעתיק לו עותק ואולי מישהו אחר יודע אם הוא ממשפחתו ו שרואה שהוא קיבל עותק של הקוראן אז הוא עושה טוב. ואם הוא רואה שהוא נשען עליו או שם אותו מתחת לראשו, אם הוא אחד האנשים הטובים הוא מתנגד לכך ואם לא אז הוא מתחייב את מה שאסור לו ומי שרואה שיש לקוראן שלו אבד, ואז הוא שוכח את הידע ואת הקוראן, ומי שרואה שהוא הגה קוראן, אז הוא עוקב אחר מנדט או לוקח על עצמו אמון והוא נושא הקוראן. הקוראן נשמר, אבטחה ותחזוקה. רוע ורע, ומי שרואה שהמושף נופל מידו או נלקח ממנו, ואם יש לו עבודה, אז הוא מבודד ממנו, ואם זה לא, אז אין בזה טוב, ומי רואה שהוא שם את הקוראן מאחורי גבו ואז הוא הופך לחדשן…

…ומי שרואה שהוא כותב מכלי, אז הוא מוגן מפני נזק .)…

…ומי שיראה שהוא כותב לאנשים על הניירות שלהם, הוא ייקח עמדה נהדרת ….

…ומי שרואה שהוא כותב בעט בזמן שהוא אמא שלי, אין בזה שום טוב, וזה עשוי להעיד על מותו הקרוב ….

…ומי שרואה שהוא כותב עיתון או מסתכל עליו ולא קורא אותו טוב, אז הוא יירש את האמרה הכל יכול ~ זה בעיתונים הראשונים, בעיתונים של אברהם ומשה .~…

…אם הוא רואה שהוא אוכל את עיתוני הקוראן, אז הוא כותב את הקוראן תמורת תשלום ומבקש את פרנסתו בלעדיו ….

…ומי שרואה שיש לו חוזה חטיבה בשבילו, ואם הוא ראוי לו, אז הוא ראה טוב, ואם הוא לא ראוי, אז יש לו תהילה ומי שרואה בידו חטיבה הוא חקלאי אוחז בו. ונאמר שמי שראה בידו חנית בה חטיבה מתה במהירות או שנפטר בן….

…מי שראה את עט הכוח בזמן שכתב בטאבלט המשומר ופירש את קריאת הכתיבה, הרי שהחזון הוא כמו שכתוב, ואם הוא לא מסביר את הכתיבה אז הוא חושב על בריאת האל, ורואה העט כל עוד אין תאונה אז זה טוב, ואם יש תאונה, זה בלבול רציני או עיכוב למה שהוא התכוון לעניינים עולמיים ….

מי שרוצה לכתוב ועקבות כתיבתו לא מופיעים, אם הוא היה בעל תפקיד שהוסר ממנו ונאמר כי פקודתו לא יושמה והוא ראה כמה ידועים עם ארבעה עטים בידו, ואז הוא חצה ארבע עמדות והעניין היה כך ….

מי שרואה משהו כתוב על סוליה מעיד שאשתו מבולבלת בענייניה ….

…העט : מציין מה האדם זוכר, והפסיקה מיושמת בגללו, כגון השליט, המלומד, השליט, הלשון, החרב והילד הזכר . ואולי מצוין על ידי דהיקר, וההיצע הוא הזרע שלו ומה שכתוב בו . אולי הוא ציין את המסלול, את אצבעות בעליו ואת אספקת הזרע שלו, אבל זה מוביל לאמיתות הפרשנות שלו עם עובדות הסופרים והגדלת החזונות והמצפון, ומה נמצא בהתעוררות של תקוות . ונאמר שהעט מציין ידע . מי שיראה שהוא פגע בעט, הוא יפגע בדגל שתואם את מה שראה בחלומותיו שהוא כתב איתו . ונאמר כי הוא נכנס לערבות וערבות, כי אלוהים אדירים אמר : ~ ולא היה לך אותם כשהם מטילים את עטם, אשר יהיה הערב של מריה .~ ומסופר שאמר אדם לאבן סירין : ראיתי כאילו אני יושב עם עט לידי, אז לקחתי אותו אז כתבתי איתו וראיתי עט נוסף מימיני, אז לקחתי אותו וכתבתי עם שניהם והוא אמר : האם אתה נעדר? הוא אמר שכן . הוא אמר : כאילו הוצגה בפניו . אם סופר רואה שיש לו עט או עט ביד, אז הוא מבטח עוני למלאכתו . אם הוא רואה כאילו הרוויח מכל כלי הכתיבה, אז הוא סובל את הכתיבה במנהיגות כוללת העולה על חבריו מהספר . וכך היה כל מי שראה כי הוא נהנה מכלי אחד ממלאכתו היה בטוח מפני עוני . אם יראה שהוא פגע במקצוע אוניברסיטאי, הוא ישיג שם הנהגת אוניברסיטה . והמסילה שעל פיה חותכים את העט, מעידה על בן התיק המקנא . ונאמר שמי שיראה סכין ברזל בידו, הוא ישוב לאישה שעזבה קודם . כי אלוהים אדירים אומר : ~ אמור: היה אבן או ברזל, או יצירה של דברים שיגדלו בחזה שלך, והם יגידו מי שמחזיר אותנו, אומר מי שבר את צום בפעם הראשונה .~ העט הוא הפקודה והאיסור והאפוטרופסות על כל מלאכה, והעט מעריך הכל . נאמר שהעט נולד כסופר . וכשאדם ראה כאילו רכש עט, הוא סיפר את חזונו במעבר חצייה, ונאמר לו : נולד לך ילד הלומד ידע טוב . האלודה : פג'אדמה ותועלת על ידי אישה, וכמו בעבר נולד . מי שרואה שהוא כותב מתוף, קונה משרתת ועושה איתה יחסי מין, ואין לו איטיות ואין עמידה, ונאמר שמי שראה שהוא מכה בתוף, הוא יריב עם אשתו או מישהו אחר . אם הוא היה אז עד טוב, הוא התחתן עם קרוב משפחה שלו . ומסופר שאדם ראה כאילו הוא מתאים להליכון, אז הוא סיפר על חזונותיו במעבר חצייה והיא אמרה : זה אדם שבא לזכרים . רוב הפרשנים אמרו כי הדוואט הוא אשה ומנוערת, כמו גם את הדיו . העט מוזכר, גם אם אשתו הייתה כספה או טובת הנאה שלה, או דאגתה וייסוריה, במיוחד אם פניו או בגדיו הושחרו . הדיבל עשוי לציין את הכיב, את העט על הברזל ואת משך הזמן, שכן מי שרואה שלגופו טבעת, והוא נובע ממנה עם העט, ומי שרואה שהוא כותב בעיתון, הוא יורש ירושה . אלוהים אדירים אמר : ~ זה בעיתונים הראשונים, בעיתונים של אברהם ומשה .~ אם הוא רואה שהוא כותב בפפירוס, הרי זו חוסר הכרת הטוב בינו לבין העם . ואם הוא ראה שהאימאם נתן לו נייר מכתבים, אז הוא ממלא לו צורך, אז הוא מעלה לו את זה . אל-קורטאס מציין עניין דו-משמעי, שכן הקב~ה אומר : ~תבהיר זאת לקראטיס .~…

אם השמיים נפלו עליו או על משפחתו, הוא ציין כי גג ביתו נפל עליו, כי אלוהים אדירים קרא לשמים תקרה משומרת, ואם מי שנפל עליו באופיו היה חולה בערותו, הוא מת ונזרק בקברו על גבו, אם לא יצא מתחתיו בחלום . וכל מי שעולה ונכנס אליו, היא תהיה מותית ותזכה בכבוד האלוהים ובשכנותו, ובזה, הוא יקבל כבוד וזיכרון ….

…הוא הרגיש שזה רוכש תחת אותם חטאים של הפסוק ~ הכל כמו חייל ~ ולא נאמר לו שום דבר טוב בעיקול את מה שלדבריו חלקם רוצים לחיות נקיים ולא לשעבד שום דבר להלוות ….

…ומי שרואה שהוא הגדיל את קרניו, אז זו עלייה במצבם של גברים ונשים ….

…ומי שרואה שהוא זורק את חרבו ושובר אותה, אז זה מתפרש על ידי מות אביו או דודו או מי שתופס את מקומם, וכל מה שהוא רואה בזה מזין או שין, יתפרש גם בהם ו חזון שבירת הצצה לחרב יתפרש על ידי מות האם או הדודה, ולכן מה שנראה בפרופילי החרב של זאין או שין מתפרש בהם ….

…באשר לשפתיים, זו הגנת הדת והגבות, זאין אלדין. מי שרואה בהם יופי וטוב הוא גם בדת, ומי שרואה כנגד זה, הביטוי שלו נגדו. לגבי המצח והאף, אז האיש ספר את זה. אם הוא ראה שזה קרה במצחו ובאף שלו, זה קרה אז זה כאמור ואולי המצח מעיד על תפילה והשתטחות. כיבים או ניתוחים, ומה שמכחיש בהתעוררות, ואז הוא נופל בתפילתו, או מי שלא מבצע בו השתטחות, או נתקל במילים מכוערות, ומי שרואה על מצחו שמץ של השתטחות, זה מעיד על הגדלת דתו וחסידותו, והתפשטותו בקרב אנשים, ומי שרואה סימן רחמים על מצחו מעיד על התרחשות הטוב ומספק משהו…

…ומי שרואה שבחזה את מה שאנחנו מכחישים כשהוא ער, אז זה לא ראוי לשבח, ואם הוא רואה את מה שהוא משבח, אז הוא ראוי לשבח ….

סוראט אל-אינשיאק מציין כי מי שקורא אותו, או מי שכותב את ספרו בשבועתו או מעליב אותו בדקדוק ובנימוס, או יקרא ממנו משהו, הוא יתלהב מהעולם ופועלו ויבקש תהילה ושבח בבריאה.