…מי שרואה קבוצה של חיג'אב או גבה אחת, אין בזה שום דבר טוב, במיוחד אם הוא מקמט את מצחו, ונאמר שנראות הגבה מעידה על הסתרת משהו מהצופה, וחלק מהמביעים שונאים את הבעתו , כלומר ביטוי ראיית הגבות מבחינת המשפט ….

אם הוא רואה כאילו החמיץ תפילת חובה ואינו יכול למצוא מקום לבלות בו, הוא אינו מסוגל להשיג את מבוקשו

מי שרואה שתפילתו עברה את זמנה, או שאינה משפיעה על מקום בו הוא מתפלל, אז זה קושי בעניינו שהוא מבקש מבחינת דת או עולם . אם הוא רואה שהוא התגעגע לתפילה ולא השלים השלמה או לא היה מסוגל לעשות זאת, אז הוא לא ממלא את פקודתו שהוא מבקש, אלא אם כן הוא רואה שהשלים את ההטלה שלו בעבר . ואם הוא רואה שהשלים את ההדחה ללא מה שמותר לבצע טבלה, הרי זה כמו זה שלא ביצע את ההדחה שלו . כמו כן, שטיפת הטומאה הטקסית אם היא נעשית עבורו, ואם היא לא נשטפת אז פקודתו אינה מתקיימת . אם הוא רואה את תאיום, והוא אינו מסוגל להגיע למים, אז זה מותר ומהלך הדברים שהזכרנו ילך ….

…הגבה היא קישוט העין . והגבה לאדם היא טובתו, יופיו, ציוויו וכבודו בדתו, כנותו וקומתו, ופירוש הגבות מבוסס על מה שרואים בטוב או בשחיתות . ואם הגבות עבות בשיער, הרי שהן שתי עמודים, על מנת שנשים ישחירו את גבותיהן לקישוט . הגבות הן הורים, שני בנים, שני בני זוג, שתי נשים, או שתי סגנות נשיאות, ואם אדם רואה את גבותיו מחוברות זו לזו, הדבר מעיד על אינטימיות ואהבה ולהיפך . השחור והשפע בשערה הם עדות למצבם הטוב של מי שהכריזו על כך . וירידתם לעין היא עדות לשינוי מצבם של המתייחסים אליו, כמו בן, בן זוג, אשה או חבר . אולי זה הצביע על אריכות ימים כדי שיראה את עצמו ככזה . וגבות מעידות על דרגה בדת . ואולי הגבה הצביעה על שימורו של העין, כמו המושל, האפוטרופוס והבעל . זהו קשת חצים הניכרת מעיניים יפות ….

גבה גבה מצביע על כך שתיתקל במכשולים מרושעים בעתיד הקרוב ….

…ונאמר שמי שראה שהוא מתקשר, או שהוא ראה מישהו קורא על גבה של חיה, אז זה היה מסע ….

…ובאשר לגב : האיש הופיע, תמיכתו, ערכו, מפלטו בו הוא יכול לזכור, ומקום כוחו . אם הוא ראה שגבו כפוף, הוא היה נפגע על ידי סגן, ונאמר שזו עדות לאפורה . ולראות את גב החבר, מסתובב ועוזב אותו . ולראות את גב האויב, ביטחון מרועו . ולראות את הגב של הזקן, את ניהול העולם שלו ואת מותו . ושראה את גבה של הצעירה, עיכב מעט את הצורך . לראות את הגב של אישה זה עדות לבקש משהו שהיא לא יכולה להרשות לעצמו, והוא השתלט על העניין הזה ….

…אל-כלב : הפרשנות שלה הייתה שונה. חלקם אמרו שהוא עבד, ונאמר שהוא עריץ טיפש שנובח . והאריות הם ערבים, והוא אויב חלש עם מעט אבירות, והכלב הוא אישה מרושעת, כך שאם נשיכתו נשנאת ממנה, ואם כלב קורע את בגדיו, אז אדם רשע קורע את התצוגה שלו . ומאכילת בשר של כלב, זה נראה לאויב שהכה מכספו, ושתה את חלבו מפחד, ומריפוד כלבים, ולכן הכלב באותה תקופה הוא חבר לבקש עזרה ולבקש ממנו עזרה. , והכלב מצביע על השומר. ואם היה לו אויב או יריב שקילל אותו, או דיכא אותו, ואם היה לו עבד שבגד בו, או שומר בגידה שלו, ואם זה היה בזמן הרעב הוא קיבל ממנו משהו, אז את מידת הנשיכה ואת הכאב שלה הוא היה מקבל אותה . והכלב הוא אישה מרושעת של עם רע . גור : נולד סאד גור חביב וחביב על משפחתו . ולבן אמונתו, ונאמר כי גור הכלב הוא ממזר, אדם שאנשיו מטופשים מהזנות, והכלב הוא טיפש, וכלב רועה הוא כסף שהוא מקבל מראשי, והכלב הוא אויב לא צודק, והכלב המוגדר היטב תומך בבעליו על אויביו, אך הוא קלוע ואין לו אבירות . נאמר כי הבעלים של חזון זה משיג כוח ומספיק בחיים, וחלקם אמרו : בפרשנות, כלבים מעידים על נזק, סבל ומחלות . והאויב, למעט במקום אחד, והוא זה שלוקח צעצועים וחוצפה, כי זה מעיד על חיים בהנאה ובהנאה, וכלב המים הוא תקווה כוזבת ומשהו שאינו מתגשם . וכל סוגי הכלבים מעידים על עם זדון . ונאמר כי אבו בכר אלסידיק, שאלוהים יהיה מרוצה ממנו, ראה בשנתו בשנת הכיבוש בין מקכה למדינה, כי שליח האל, שלום וברכה עליו, הגיע ממכה בקרב מלווים, אז כלב יצא מעליהם, וכשהם התקרבו אליה, היא שכבה על גבה, וכשהרופאים שלה זרזו חלב . הוא סיפר על חזיונותיו לשליח האל, שאלוהים יברך אותו ויעניק לו שלום, והוא אמר : הכלב שלהם הלך, והוא קיבל דירהם, והם מבקשים ממך לקרובי משפחה שלך בזמן שאתה פוגש כמה מהם, ואם אתה לפגוש את אבו סופיאן בן חרב, לא להרוג אותו . ומי הופך לכלב, אלוהים למד אותו ידע רב ולאחר מכן גנב אותו ממנו, עבור הקב~ה אמר : ~וזה אומר להם את החדשות של אותו מי הגיע, ואנחנו נופרד מהם .~ מסופר שגבר ראה שנרתיק אשתו מכיל שני כלבים, ולכן הוא סיפר את ראייתו במעבר חצייה ואמר : זו אישה שרצתה להתגלח, אז הוא תירץ את האיילים, אז היא חתכה אותו בזוג. של מספריים, והאיש הגיע לביתו ומישש את הנרתיק של אשתו, והוא מצא את המספריים ….

…האם אתה מבצע את מצוות המתים באמצעות חזונות? זו שאלה שנשאלת לעתים קרובות על ידי מתקשרים או מבקרים באתר, ואולי הדבר הכי פשוט לומר כאן הוא; אני אומר : יישום המצוות באמצעות חזונות הוכח, בהתבסס על סיפורו של ת'אביט בן קאיס בן שמאס, וזה היה אחד מבחירת המלווים, שאלוהים יהיה מרוצה מהם, והוכח שהנביא הקדוש. , יהי עליו תפילת האל ושלום, אמר לו : הו תאביט, אינך מקבל לחיות מיטיב ולהרוג קדוש מעונה ולהיכנס לגן עדן? . מליק, אחד המספרים של החדית ', אמר : תאביט בן קיס נהרג ביום ימאמה כשהיד . ואת סיפורו של ת'אביט בן קייז שהוזכר על ידי אבן אל-קיים בספר הרוח, הוא אמר : כאשר יום אל-ימאמה היה המלחמה נגד הכופרים, יצא תאביט עם ח'אליד בן אלוואליד להילחם במוסיילימה וכשנפגשו ונחשפו, אמר תאביט וסלים, אדונו של אבו חודייפה : כך נלחמנו עם שליח האל. ואז כל אחד מהם חפר בור ועמד והרג עד שנהרגו, ובתאביט באותו יום היה מגן בשבילו יקר, וגבר מוסלמי עבר לידו ולקח אותה, ובעוד גבר מוסלמי ישן כשבא אליו בשנתו – כלומר קבוע – ואז הוא אמר לו : אני אתן לך ציווי, אז אתה לא צריך להגיד שזה חלום שאתה מאבד, אני כשנהרגתי עבר לי מוסלמי ולקח את המגן שלי, וביתו היה בקצה הרחוק של העם, ובסתרו סוס סוס – כלומר לרוץ בשמחה ובפעילות – והוא הספיק על המגן עם חוט – כלומר מספר של אבנים – ומעל החוט שהוא השאיר – שהונח על גבה של חיה לרכיבה – אז הגעתי לאלמוות אז צריך לשלוח אותו לדרעי ולקחת אותו, ואם מדינה באה לפני יורשו של שליח האל , כלומר אבו בכר אל-סידיק, ואז אמור לו : יש לי כאלה וכאלה מהדת, וכך וכך מהמעמד שלי ישן . אז האיש בא להיות בן אלמוות, אז הוא אמר לו, והוא שלח למגן, והוא הביא אותו ומצא אותו כפי שאמר להם בחזון מתחת לחוט, ואז הפרסים כמוהו, ואבו בכר אישר את שאר רצונו . אבן עבד אל-בר ועתיקים אחרים, כמו גם השייח 'מוחמד בן-אתאמין מההדית, שאלוהים ירחם עליו, אמרו : אבו בכר אישר את רצונו לקיומם של רמזים המעידים על כנותה . אבן עבד אל- בר אמר : איננו יודעים על מי שרצונו אושר לאחר מותו, לא קבוע בין קאיס, שאלוהים ירחם עליו . כפי שציין הקורא האציל, ח'אלד בן אלוואליד, אבו בכר והחברים הסכימו איתו ליישם חזון זה וליישם את האמור בו . אבל אבו בכר, הנביא הקדוש, שיהיה עליו תפילת אלוהים ושלום, אמר עליו : שנותיי והשמש של הח'ליפים המודרכים כהלכה צריכים להיות עליכם …. וכו 'האדית, והוא אחד הכשרונות, המעמד והידע בקרב בני הזוג בפרט והמוסלמים בכלל, וחריצותו בכך אינה גורמת לנו להכיר ביישום מצוות המתים באמצעות חזונות של אחרים, במיוחד אלה קשורה למעשי פולחן, וזו אחת הדלתות הגדולות שדרכן נכנסו אלינו כפירה ומיתוסים רבים. ואכן, הסכסוך שגרם להרגם של אנשים חפים מפשע רבים, ואולי חלק מהסופים, יתכן שאלוהים הדריך אותם, נפל למדרון המסוכן הזה בטענה כי נביאם האצילי בא אליהם ובאמת התיר לו או בירך אותו על מעשה. סיבולת, זה נדחה רומן . מה שנשאר מהנושא הזה נותר לאחד ההרוגים לבוא ולבקש מאחד היורשים משהו שלא קשור בכלל לדת, אלא עניין של חיי ציבור או אינטרסים שקשורים אליו, או צו שנקבע ב הטקסט של השריעה. כגון סונה, צדקה, חג'ג ', אומרה, קשרי קרבה, ביצוע החוב שהוא חייב לאלוהים או לאדם, ושאר דימויים אלה. זה נבחן, ואחרי שהצגנו את החזון בפני מי שאמון על ידיעותיו, יש לשחרר את הנפטר הזה ואין מבוכה, ברוך השם . ואלוהים יודע הכי טוב ….

…אבו סעיד, המטיף, אמר : הכלב מתפרש בשתי דרכים על ידי עבד שבבעלותו ואויב שמגן עליו, והכלב המזיק הוא אדם שמזיק למי שיש לו את החזון, והכלב שנלקח. לשחק ולהשתולל, זה מעיד על הנאה והנאה ונאמר שאבו בכר אל-סידיק, שאלוהים יהיה מרוצה ממנו, ראה בשנתו בדרך למכה ומדינה, אלוהים יגן עליו, שאלוהים שליח, שלום וברכות אלוהים עליו, הגיעו ממכה לחבריו, אז כלב שנזרק מסביבו יצא עליהם, וכשהם התקרבו אליה, היא רכבה על גבה, וכשהיא משכבת ​​בחלב, הוא סיפר את חזונותיו לשליח האל, שאלוהים יברך אותו ויעניק לו שלום, והוא אמר: הכלב שלהם הלך וקיבל דירהם ….